השימוש ההולך וגובר בבינה מלאכותית ליצירת תוכן כתוב מעורר דאגה בקרב מוסדות אקדמיים, עיתונאים ויוצרי תוכן ברחבי העולם. כלים מבוססי AI, כמו ChatGPT, קלוד או גרוק, מסוגלים לייצר טקסטים שנראים לעיתים כמעט זהים לכתיבה אנושית. עם זאת, יש סימנים מסוימים שיכולים לסייע בזיהוי טקסטים אלה, במיוחד כאשר חשוב לשמור על אותנטיות ואמינות.
דפוסי לשון חוזרים: כלי AI נוטים לחזור על ביטויים כמו "חשוב לציין" או "ראוי להדגיש" בתדירות גבוהה. בניגוד לכתיבה אנושית, שבה הסגנון מגוון יותר, טקסטים אלה עשויים להישמע נוסחתיים וחסרי טבעיות.
מידע כללי מדי: טקסטים של AI לעיתים מכילים תוכן רחב ומעורפל, ללא פרטים ספציפיים או הקשר אישי. הם מתבססים על נתונים סטטיסטיים ולא על חוויות או ידע ייחודי, מה שגורם להם להיראות שטחיים.
חזרות מיותרות: AI נוטה לחזור על רעיונות או מילים בצורה לא הכרחית. לדוגמה, משפטים דומים עשויים להופיע שוב ושוב בווריאציות קלות, מה שפוגע בזרימה הטבעית של הטקסט.
חוסר בטעויות אנושיות: כתיבה אנושית כוללת לעיתים שגיאות דקדוק קלות או אי-עקביות בסגנון. לעומת זאת, טקסטים של AI נוטים להיות מלוטשים מדי, אך לעיתים חסרים עומק רגשי או ניואנסים.
רובוט כותב (אילוסטרציה). האתגר של זיהוי כתיבה מלאכותית צפוי להמשיך ולהתפתח, צילום: נוצר על ידי בינה מלאכותית - גרוק אי-דיוקים קלים בעובדות: כלי AI נוטים ליצור מידע שנראה משכנע, אך מכיל טעויות קלות, במיוחד בנושאים מדעיים או טכניים.
מעברים לא טבעיים בין נושאים: טקסטים של AI לעתים יכולים לקפוץ מנושא אחד לאחר ללא חיבור הגיוני או זרימה טבעית, מה שגורם לקריאה להרגיש מקוטעת.
חוסר בהקשר תרבותי מקומי: בישראל, טקסט של AI עשוי להתעלם מהיבטים תרבותיים, כמו התייחסות לאירועים מקומיים או שימוש לא מדויק בסלנג עברי, מה שחושף את חוסר האותנטיות שלו.
מומחים אומרים כי ניתן להשתמש בכלים טכנולוגיים לזיהוי טקסטים של AI, כמו תוכנות שפותחו במיוחד למטרה זו (AI Detector Pro, GPTZero, Winston AI ואחרים), אך מדגישים כי המודעות האנושית היא המפתח האמיתי לזיהוי בוטים.
האתגר של זיהוי כתיבה מלאכותית צפוי להמשיך ולהתפתח, ככל שהטכנולוגיה משתפרת. בינתיים, נדמה כי שילוב של מודעות אנושית וכלים טכנולוגיים הוא הדרך היעילה ביותר להבטיח שתוכן כתוב ישקף קול אנושי אמיתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו