"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

IBM השקיעה בקדמה: 26 מיליון דולר לפתרון שגיאות מחשבים קוונטיים

הסטארט-אפ הישראלי פיתח מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים המפחיתה שגיאות • בהשקעה השתתפו IBM וגליל+, חברת הון סיכון ישראלית • המייסדים: פרופ' דורית אהרונוב, פרופ' נתנאל לינדנר וד"ר אסיף סיני • החברה מתכננת להדגים יתרון קוונטי בחודשים הקרובים

,עודכן
0השמעה
צוות העובדים של קדמה. הפתרון שלה מאפשר חישובים קוונטיים גדולים פי 1,000 מהקיים כיום. צילום: אייל טואג

החברה הישראלית קדמה (QEDMA), שפיתחה מערכת הפעלהלמחשבים קוונטיים המתקנת שגיאות, הודיעה על גיוס 26 מיליון דולר בסבב השקעות מסדרה A. בסבב ההשקעה השתתפו חברת הטכנולוגיה הענקית IBM, קרן הישראלית גליל+ וקרנות נוספות.

החברה הוקמה על ידי שלושה חוקרים ישראלים: פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית, הידועה בזכות עבודתה החלוצית על תיקון שגיאות קוונטיות, פרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון המתמחה במערכות קוונטיות, וד"ר אסיף סיני, פיזיקאי ובכיר בתעשיית ההייטק.

הבעיה הקוונטית

מחשבים קוונטיים, שעתידים לפתור בעיות מורכבות שמחשבים רגילים לא יכולים להתמודד איתן, סובלים מבעיה יסודית: שגיאות. בניגוד למחשב רגיל שמספק תוצאות מדויקות, מחשבים קוונטיים רגישים במיוחד ל"רעש סביבתי" ולפגמים טכניים שגורמים לשגיאות בחישובים.

מעבד מחשב קוונטי (אילוסטרציה). השגיאות נוטות להצטבר, עד שהתוצאה הסופית הופכת לבלתי אמינה,צילום: GettyImages

הבעיה מתחדדת ככל שהמחשבים גדלים והחישובים מורכבים יותר. השגיאות נוטות להצטבר, עד שהתוצאה הסופית הופכת לבלתי אמינה. שיטות קיימות לתיקון שגיאות דורשות משאבים כבדים - לפעמים עד 1,000 יחידות עיבוד קוונטיות (קיוביטים) כדי לתקן שגיאות של קיוביט בודד.

הפתרון הישראלי

הטכנולוגיה של קדמה לומדת תחילה את מאפייני הרעש הספציפיים של כל מכשיר קוונטי. לאחר מכן היא מתאימה את האלגוריתם הקוונטי כדי לדכא סוגים מסוימים של שגיאות. לבסוף, היא משתמשת בעיבוד מתקדם כדי להתמודד עם השגיאות שנותרו.

לדברי החברה, הפתרון שלה מאפשר חישובים קוונטיים גדולים פי 1,000 מהקיים כיום, וזאת מבלי לדרוש שינויים בחומרה הקיימת.

"הפתרון של קדמה ייחודי בכך שהוא מפחית שגיאות בצורה בלתי מוטה וביעילות חסרת תקדים", אמר ד"ר סיני, מנכ"ל החברה. "בעוד שהתעשייה משקיעה משאבים אדירים בתשתיות מחשוב קוונטי ובהגדלת מספר הקיוביטים, הגישה שלנו מאפשרת לנו להפיק ערך מקסימלי מהחומרה הקיימת".

הזדמנות שוק גדולה

שוק המחשוב הקוונטי צפוי לגדול באופן דרמטי בשנים הקרובות. מחשבים קוונטיים יכולים לחולל שינוי משמעותי בתחומים כמו פיתוח תרופות, אבטחת סייבר, מודלים פיננסיים מורכבים ופתרון בעיות אופטימיזציה.

המחשב הקוונטי של IBM. "לקדמה יש פוטנציאל להפוך למערכת ההפעלה של כלל תעשיית הקוונטום",צילום: IBM

"מהפכת המחשוב הקוונטי מואצת, וקדמה ממוצבת כשחקן יסוד בתעשייה", אמר ליאור ליטבק, שותף מנהל בגליל+ שהובילה את סבב ההשקעות. "לקדמה יש פוטנציאל להפוך למערכת ההפעלה של כלל תעשיית הקוונטום".

החברה צפויה להדגים יתרון קוונטי בחודשים הקרובים דרך שיתופי פעולה עם חברות מחשוב קוונטי ומוסדות מחקר. בעתיד, היא מתכננת לשלב בטכנולוגיה שלה גם שיטות קנייניות לתיקון שגיאות, שיספקו אמינות גבוהה עוד יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר