כמה ימים לפני שחברת xAI צפויה להשיק את מודל הבינה המלאכותית החדש שלה, Grok 4, הצהיר מייסד החברה אילון מאסק כי הוא מתכוון להשתמש ביכולותיו של המודל החדש כדי "לכתוב מחדש את כל הידע האנושי". בציוץ ברשת X כתב בשבוע שעבר כי "מודלי הייסוד כוללים יותר מדי זבל כתוצאה ממידע שגוי. נשתמש ביכולות החשיבה של גרוק כדי להוסיף מידע ולתקן שגיאות - ונאמן את המודל מחדש".
בדרך כלל, מודלי יסוד (foundation models) מאומנים באמצעות טקסטים ממקורות מידע מגוונים כמו ספרים, פורומים, אתרי אינטרנט, מסמכים מקצועיים, מאמרים מדעיים וכדומה. הניתוח השיטתי של הטקסטים הללו, המתבסס על אלגוריתמים סטטיסטיים, מקנה למודל יכולת הבנת שפה טבעית וידע כללי.
מאסק מציע מסגרת שונה לאימון מודלי יסוד. בשלב ראשון, xAI תשתמש ביכולות החשיבה (reasoning) של גרוק - כלומר, היכולות הלוגיות של המודל לנתח מידע ולהסיק מסקנות - כדי לזהות סתירות וטעויות במידע הגולמי. לפי מאסק, בשלב הזה "יתוקנו טעויות" ו"יתווסף מידע". התוצר של השלב הזה יהיה, לכאורה, דאטה "איכותי" יותר, שעל בסיסו יתבצע האימון של מודל הייסוד. על פניו, התוצאה אמורה להיות מודל חכם ומאוזן יותר.
בתשובה לשאלת אחד המשתמשים, הרחיב מעט מאסק באשר לאופן שבו המודל יוסיף מידע חסר: "נשתמש ביכולות הלוגיות של גרוק כדי לסרוק מאגרי מידע עצומים - היסטוריים ומדעיים - ולמצוא פערים וחוסר עקביות ולאחר מכן נסיק איזה מידע היה אמור להתקיים". משתמע מדבריו של מאסק, כי גרוק ישמש כמעין "היסטוריון-על", שיצביע על סתירות בנרטיבים ההיסטוריים השולטים, ואולי אף יכריע במחלוקות היסטוריות.
בכל הנוגע ל"קביעת אמת" ועובדות היסטוריות, מודלים אחרים, כמו ChatGPT, למשל, מתבססים על היררכיה בין מקורות מידע אמינים יותר ואמינים פחות. האם גרוק ישנה את ההיררכיה הזו וייתן משקל רב יותר למקורות אחרים? השימוש של מאסק במושג "פערים" ו"חוסר עקביות" מעלה חשש שגרוק 4 יעניק בולטות גדולה יותר לתיאורית קונספירציה, שהרי תיאוריות אלה נולדות מתוך "חוסר עקביות" בהסבר המקובל של האירועים.
יש לא מעט נעלמים בקונספט שמציג מאסק, כגון מה יהיו הקווים המנחים של תהליך הטיוב ומה יהיה המשקל של פידבק אנושי. כמו כן, מאסק מדבר בנשימה אחת על ידע היסטורי וידע מדעי, אף שמדובר בשתי דיסציפלינות המגדירות באופן שונה מושגים של אמת ועובדה.
"היישר מ-1984"
בעצם השימוש של מאסק במונח "לכתוב מחדש את הידע האנושי", האיש העשיר בעולם פתח תיבת פנדורה, והתגובות לא איחרו לבוא. "הפחד הכי גדול של אנשים מ-AI הוא שאנשים כמוך ישתמשו ב-AI כדי לכתוב מחדש את ההיסטוריה", כתב אחד המגיבים, ואחר הוסיף "זו בדיוק הסיבה שהתחלתי לצבור עותקי נייר של ספרים חשובים, למען הדורות הבאים, מאחר שאני צופה כי הם 'יתוקנו' על ידי AI".
הידע וההבנה של מודלי היסוד נגזרים מהדאטה שעל בסיסו אומנו, ולחברות שמפתחות אותם יש שליטה מוגבלת ביותר באופן שבו המודל ישיב לשאלות שונות. רבים מהמגיבים טענו, כי קונספט האימון החדש נובע מכך שמאסק אינו שבע רצון מהאופן שבו גרוק משיב לשאלות בסוגיות שונות. "אתה שונא את העובדה שגרוק מרבה לסתור את עמדותיך", ואחר פסק: "היישר מתוך הספר 1984. לא הצלחת ליישר את גרוק לפי האמונות האישיות שלך, ועל כן אתה מתכוון לשנות את ההיסטוריה כך שתתאים לתפיסתך".
מנגד, לא מעט משתמשים צידדו במהלך של מאסק והצביעו על כך שגם המודלים הקיימים מאומנים על דאטה מוטה, וכי התפיסה שההיסטוריה המקובלת היא "אובייקטיבית" היא מדומה. "השמאל משכתב את ההיסטוריה כבר 60 שנה, וזה לא הפריע לכם", כתב אחד, ואחר הוסיף: "הרשת מוצפת בהיסטוריה שקרית בגלל השמאלנים. אתם באמת חושבים ש-GPT טוב יותר? אם כן, אתם אידיוטים או קומוניסטים". אחד המגיבים סבור כי "ה-AI רק תשתפר אם תאומן על כל הידע, ולא רק על ידע שמאלני לעוס", ואחד סיכם בטענה: "ההיסטוריה נכתבה מחדש כבר מיליון פעם".
"מאסק צריך להיעזר בפילוסוף"
כאמור, מרבית התגובות התייחסו בעיקר לידע היסטורי, אך מאסק ציין כי התהליך יחול גם על ידע מדעי, ומעניין יהיה לראות אילו תובנות יכול המודל לספק על היפותזות מדעיות כמו "המפץ הגדול", תורת המיתרים ואפילו התיאוריה הדרוויניסטית - שיש בהן לא מעט פערים וחוסר עקביות. הפיזיקאית הגרמנייה סבינה הוזנפלדר מפעילה את אחד מערוצי היוטיוב הפופולאריים בתחום המדע, ולא אחת היא מתייחסת בביקורתיות לממסד האקדמי המדעי. עם זאת, בשיחה עם "ישראל היום" היא מביעה ספקנות לגבי ההיתכנות של הגישה של מאסק.
"זה לא יעבוד. המודלים הללו לא באמת יודעים לחשוב לוגית ולעולם לא ילמדו לחשוב לוגית. המודלים הללו מאומנים על שפה, ושפה היא דבר לא לוגי. אנשים גם משתמשים במילים באופן שונה. כך למשל, המושג 'סוציאליזם' יש לו מובנים שונים לגמרי בארצות הברית בהשוואה לאירופה", היא אומרת. "גם מושגים של 'ימין' ו'שמאל' הם בעלי משמעויות שונות במקומות שונים. אין לנו הגדרות משותפות באשר למושגים הללו... יש סיפורים רבים שהם פשוט בלתי-עקביים במהותם, ולא ניתן לקבוע מי צודק ומי לא".
להוזנפלדר יש השערה לגבי האופן שבו יתבצע התהליך. "לדעתי, החברה של מאסק תשתמש במשוב אנושי כדי להחליט שמקורות עקביים מסוימים הם 'אמת', כך שבשורה התחתונה, זה ייקבע על פי האמונות של האנשים שיבצעו את התהליך. האם זה נראה לי דרך טובה 'לנקות' את ההיסטוריה והמדע? ממש לא".
הוזנפלדר מרבה להשתמש בהומור עצמי בסרטונים שלה וחתמה כך גם כאן: "הקביעה של מהי אמת היא משימה פילוסופית מאוד עמוקה. אולי כדאי שמאסק ייעזר בפילוסוף המתמחה בתורת הידע (אפיסטמולוגיה). זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו כזה יהיה שימושי".
אפשר גם לראות את המהלך של מאסק מהזווית העסקית ובהקשר של התחרות העזה בין המודלים השונים. מאסק נכנס יחסית מאוחר לשוק הצ'אטבוטים, ונתח השוק העיקרי שייך ל-ChatGPT ובאופן משני ל-Gemini של גוגל. אם גרוק יהיה "עוד מאותו דבר" הוא לא יוכל לנגוס בנתח השוק שלהם, והמהלך הזה עשוי לבדל את גרוק מיתר הצ'אטבוטים. ובאשר לתרחישים האפוקליפטיים, גם כאן ניתן מעט להרגיע: גרוק הוא מודל אחד מני רבים, ואם עמדותיו בסוגיות היסטוריות שונות לא ימצאו חן בעיני משתמשים, הם פשוט יעברו לצ'אטבוט אחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו