"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המדינה שהחליטה להילחם בדיפ-פייק: "לכל אדם יש זכות על הגוף, הקול והפנים שלו"
הצעת חוק בדנמרק תעניק לאזרחים זכויות יוצרים על דמותם וקולם • החוק יאפשר לדרוש הסרה של יצירות דיפ-פייק שפורסמו ללא הסכמה בפלטפורמות דיגיטליות • קנסות כבדים יוטלו על חברות שלא ישתפו פעולה

Loading...

הסטארט אפ הישראלי שמזהה דיפ-פייק // יח"צ

המדינה שהחליטה להילחם בדיפ-פייק: "לכל אדם יש זכות על הגוף, הקול והפנים שלו"

הצעת חוק בדנמרק תעניק לאזרחים זכויות יוצרים על דמותם וקולם • החוק יאפשר לדרוש הסרה של יצירות דיפ-פייק שפורסמו ללא הסכמה בפלטפורמות דיגיטליות • קנסות כבדים יוטלו על חברות שלא ישתפו פעולה

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

דנמרק בוחנת שינוי יוצא דופן בחוקי זכויות היוצרים, שיעניק לתושבי המדינה בעלות על תמונתם, תווי פניהם וקולם - זאת כחלקממאבק בזיופים דיגיטליים (דיפ-פייק)שנוצרים באמצעות בינה מלאכותית.

הצעת החוק של משרד התרבות הדני צפויה להגיע להצבעה בפרלמנט בסתיו הקרוב, ובמרכזה עומד הרעיון להעניק שליטה לתושבי המדינה על זכויות היוצרים של התמונה שלהם, תווי פניהם וקולם. הגנה זו תאפשר להם לדרוש מפלטפורמות אינטרנט להסיר תכני דיפ-פייק ועיבודים דיגיטליים אחרים שפורסמו ללא הסכמתם.

דיפ-פייק היא טכנולוגיה המשתמשת בבינה מלאכותית ליצירת סרטונים או תמונות מזויפות שנראות אמיתיות, בדרך כלל על ידי החלפת פניו או קולו של אדם אחד בפני אדם אחר. הטכנולוגיה הזו משמשת לעתים ליצירת תוכן פורנוגרפי לא מוסכם או להתחזות לאנשים ברשתות החברתיות.

דמות של אישה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, צילום: No more copyright

הגנה על זכויות בסיסיות

"בהצעת החוק אנחנו מסכימים ושולחים מסר חד משמעי שלכל אדם יש זכות על הגוף שלו, על הקול שלו ועל תווי הפנים שלו - והחוק הנוכחי לא מגן עלינו מספיק מפני בינה מלאכותית יוצרת", אמר שר התרבות הדני, יקוב אנגל-שמידט, ל"גרדיאן" הבריטי. לדברי השר, החוק עדיין יאפשר פרודיות וסאטירה.

החוק המוצע יכסה גם "חיקויים דיגיטליים ריאליסטיים" של הופעה של אמן ללא הסכמה, כך שלא יהיה מותר ליצור גרסאות מופקות בבינה מלאכותית של שירים של אמנים מועדפים.

בנוסף למתן הגנת זכויות יוצרים לתושבי דנמרק, התיקון המוצע יקבע "קנסות כבדים" לכל פלטפורמת טכנולוגיה שלא תציית לחוק ולא תגיב לבקשות הסרה. במקרה כזה, האדם שמתחזים אליו בדיפ-פייק יוכל גם לבקש פיצויים.

אולם, יש מי שחושבים שהגנות גורפות כאלו עלולות ליצור השלכות לא-רצויות. לדוגמה, האם אדם יוכל להשתמש בהגנה על זכויות היוצרים שלו כדי לבקש להסיר תמונה שלו שפשוט לא מוצאת חן בעיניו?

דמות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. התיקון המוצע יקבע "קנסות כבדים" לכל פלטפורמת טכנולוגיה שלא תציית לחוק, צילום: Midjourney

מגמה עולמית

כזכור, בתחילת השנה, ארצות הברית העבירה את חוק "Take It Down", הצעת חוק מוגדרת בצורה הרבה יותר צרה שנותנת לאנשים את הזכות לבקש מפלטפורמות להסיר תמונות מיניות מפורשות שלהם שפורסמו ללא הסכמה.

במקרה של החוק האמריקני, היו מי שטענו שהחוק מוגדר בצורה גרועה ועלול להיות מנוצל על ידי מי שפועלים בחוסר תום לב. המהלך הדני מייצג גישה רחבה יותר לבעיית הדיפ-פייק, אך יישום החוק החדש יעמוד בפני אתגרים טכנולוגיים ומשפטיים משמעותיים. זיהוי דיפ-פייק הוא עדיין משימה טכנית מורכבת, במיוחד כאשר הטכנולוגיה הולכת ומשתפרת. בנוסף, אכיפת החוק על פלטפורמות בינלאומיות עלולה להתברר כמאתגרת.

כך או כך, היוזמה לחקיקה כזו משקפת את ההכרה הגוברת בכך שהחוקים הקיימים אינם מספיקים להתמודד עם האתגרים החדשים שמביאה הבינה המלאכותית - והמהלך הדני עשוי לשמש מודל למדינות אחרות השוקלות צעדים דומים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...