האינטרנט של האייתולות: החשכת הגישה לרשת כמעט משתקת את חיי האיראנים

ביממה האחרונה, המשטר האיראני החל להגביל באופן כמעט מוחלט את הגישה של אזרחי הרפובליקה האסלאמית לאינטרנט.

לפי ארגון NetBlocks, שמנטר את חופש הגישה לרשת ברחבי העולם, הרשויות באיראן הטילו השבתה כלל־ארצית של האינטרנט במסגרת צעדי חירום. בפוסט שפרסם הארגון היום נכתב, כי: "הנתונים מלמדים שאיראן נמצאת מזה יותר מ-12 שעות במצב 'בלתי מקוון', בעקבות השבתה נרחבת של הרשת שהוטלה על ידי השלטונות".

חברות ניטור נוספות, כמו Cloudflare, מציינות כי כעת תעבורת הרשת באיראן צנחה בכ־97% בהשוואה לשבוע שעבר. הרשויות באיראן תולות את נחיצות הצעד ב"שיקולים ביטחוניים" ובניסיון להתמודד עם מתקפות סייבר המיוחסות לישראל. אולם בפועל, ברור שהגבלת שירותי האינטרנט נועדה גם לשלוט בגישה של האזרחים למידע עצמאי ולאמצעי תקשורת חופשיים.

אחת התוצאות של המהלך היא פגיעה ממשית ביכולת של מיליוני אזרחים להתנהל ביומיום - דווקא בתקופה של לחימה, שבה התקשורת, הגישה למידע והשימוש בשירותים דיגיטליים הופכים חיוניים מתמיד.

"הרשת הלאומית למידע"

היכולת של המשטר האיראני לשלוט באינטרנט לא התחילה ביום אחד. מאז תחילת העשור הקודם, טכנולוגיות פיקוח על הרשת הלכו והשתכללו - והשליטה המרכזית בתשתיות אפשרה להטיל מגבלות מתי שהמשטר צריך זאת. רגעי שיא היו בגלי מחאה נגד האייתוללות, כמו ב-2017, 2019 ו‑2022, אז נותקו אזורים שלמים מהרשת, לעיתים למשך ימים רבים.

בין הכלים שבהם נעשה שימוש בזמנים אלו היו הקמת "הרשת הלאומית למידע" - אינטרה־נט ממשלתי סגור, שמחליף את האינטרנט העולמי בזמן ניתוק, וטכנולוגיה בשם Deep Packet Inspection, שמאפשרת למשטר לסרוק לעומק את תעבורת הגולשים, לזהות שירותים כמו VPN או וואטסאפ - ולחסום אותם באופן ממוקד. היכולת הזאת לא רק מאפשרת ניתוק, אלא גם פיקוח שוטף על תכנים, זהויות ודפוסי שימוש - מעין אינטרנט תחת פיקוח מלא.

טכנולוגיות מסוג זה מופעלות גם במדינות אחרות בעלות שלטון סמכותני, בהן סין, רוסיה וצפון קוריאה, אם כי בהיקפים ובמתודולוגיות שונות.

החשכה מדורגת

בימים האחרונים, מאז שפרצה המלחמה מול ישראל, המשטר באיראן מאפיל את האינטרנט במידה הולכת וגוברת, מיום ליום - ויש לכך שורת אינדיקציות ברורה.

לפי נתוני NetBlocks, כבר ב־13 ביוני חלה ירידה של כ־54% בתעבורת הרשת במדינה, ובהמשך נרשמה צניחה נוספת לכ־49% בלבד מהנפח הרגיל. לא מדובר בניתוק מוחלט, אלא בהחשכה מדורגת: אזורים מסוימים מנותקים לחלוטין, בעוד אחרים חווים האטה קשה וחסימות ממוקדות לשירותים בינלאומיים. ביממה האחרונה, כאמור, חלה ירידה דרמטית וכמעט מוחלטת בגישה לאינטרנט ברחבי המדינה.

מי שעדיין מצליח לגלוש מדווח על אינטרנט איטי, שגיאות גישה תכופות ותלות גוברת באתרים ממשלתיים - כל אלה מצביעים על ניהול פעיל ומדויק של דיכוי תקשורתי בזמן אמת.

"התקשורת עם בני המשפחה הפכה למבצע"

הגבלת האינטרנט באיראן מקשה בימים אלה באופן ממשי על יכולתם של אזרחים לתקשר זה עם זה. בימים כתיקונם, רבים מהאיראנים משתמשים באפליקציות כמו וואטסאפ, טלגרם, וסיגנל - כלים מרכזיים לתקשורת יומיומית. כעת, כשהגישה אליהן מוגבלת או איטית בצורה חריפה, גם שליחת הודעה קצרה הופכת לאתגר. משתמשת ברדיט תיארה את זה כך: "התקשורת עם המשפחה בטהראן הפכה למבצע של ממש".

אחת האינדיקציות הבולטות להסתמכות הגוברת של אזרחים באיראן על מקורות מידע חיצוניים היא העלייה בתעבורת הגולשים אל רדיו פרדה (Radio Farda) - תחנת רדיו פרסית במימון ממשלת ארצות הברית, המשדרת מחוץ לגבולות איראן באמצעות לוויין, אינטרנט, ואפליקציות ניידות.

משום שהגישה לאתר התחנה חסומה בתוך איראן, רבים מהמאזינים נאלצים להשתמש ב-VPN, ברשת TOR או בשידורי לוויין כדי לעקוף את החסימה. מאז תחילת הלחימה, מספר הכניסות היומי לאתר התחנה זינק מכ-200 אלף לכ-355 אלף - עלייה של 77% בהשוואה לממוצע של 30 הימים שקדמו להסלמה.

להשבתת האינטרנט יש, כמובן, השפעה עמוקה על החיים הכלכליים באיראן, בעיקר בשל ההסתמכות הגוברת של עסקים, בנקים ונותני שירותים על תקשורת דיגיטלית. הזמנות, תשלומים, שירות לקוחות ואפילו תיאום בסיסי בין עובדים מתבצעים כיום באמצעות הרשת.

אף שאין עדיין נתונים מלאים על היקף הנזק הכלכלי במצב הנוכחי, ניתן ללמוד מהעבר: במהלך ההאפלה בנובמבר 2019, על רקע גל מחאות נרחב בעקבות העלאת מחירי הדלק, לשכת המסחר של טהרן דיווחה על הפסדים של קרוב ל-9 טריליון ריאל (כ-800 מיליון דולר) תוך ימים ספורים בלבד. העסקים שנפגעו ביותר היו חנויות מקוונות, ספקי שירותים דיגיטליים, ועסקים קטנים, שאיבדו את הקשר עם לקוחותיהם. גם סקטורים כמו תחבורה, סחר בינלאומי ובנקאות חוו שיבושים חמורים - חלקם לא התאוששו במשך שבועות לאחר מכן.

אילון נחלץ לעזרה

אחד האמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים לאזרחים באיראן לעקוף איכשהו את המגבלות שמטיל המשטר על הגישה לאינטרנט הוא שירות האינטרנט הלווייני של סטארלינק. השבוע הכריז בציוץ אילון מאסק, הבעלים של הלוויינים, כי "הקרניים פועלות" (The beams are on), כלומר - הלוויינים שלו משדרים כעת כיסוי פעיל בשטח איראן.

למעשה, השירות זמין במדינה עוד משנת 2022, אז אפשר מאסק לראשונה את הגישה בעקבות הגבלות אינטרנט שהוטלו על רקע גל מחאות רחב-היקף בהובלת נשים. עם זאת, סטארלינק אינו מהווה מענה נרחב להגבלות, משום שהוא נגיש בצורה מוגבלת בלבד לאזרחים: לא ניתן להתחבר לשירות ישירות באמצעות סמארטפון או מחשב, אלא רק דרך מסוף ייעודי (dish) שנדרש לרכוש ולהתקין. השימוש בו מחייב גם חיבור לחשמל ותשלום חודשי גבוה - כך שבפועל מדובר בפתרון טכני חלקי, הזמין בעיקר עבור פעילים או ארגונים שמבריחים את הציוד פנימה.