ארבע סירות מפרש רובוטיות, המכונות "ווייג'רס" (Voyagers), הושקו על ידי הכוחות המזוינים של דנמרק לניסוי שיימשך שלושה חודשים בים הבלטי ובים הצפוני - כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות אי.פי.
הסירות, שפותחו על ידי חברת Saildrone מקליפורניה, נראות ממבט ראשון כסירות מפרש רגילות, אך הן פועלות בלי צוות אנושי ומיועדות למשימות מעקב מתקדמות. שתיים מהסירות הושקו ביום שני מהמרינה בקוגה, כ-40 ק"מ דרומית לקופנהגן, והצטרפו לשתי סירות נוספות שכבר פועלות במסגרת סיור של נאט"ו מאז ה-6 ביוני.
הכשב"מים האלו מופעלים באמצעות אנרגיית רוח ושמש, מה שמאפשר להם לפעול באופן אוטונומי במשך חודשים בים. הספינות מצוידות בחיישנים מתקדמים, כולל מכ"ם, מצלמות אינפרא-אדום ואופטיות, סונאר ומערכות ניטור אקוסטיות. לדברי ריצ'רד ג'נקינס, מנכ"ל ומייסד Saildrone, הסירות משמשות כ"משאית" הנושאת חיישנים ומשלבת למידת מכונה ובינה מלאכותית כדי לספק תמונה מקיפה של המתרחש מעל ומתחת לפני הים בטווח של 50-30 ק"מ בים הפתוח.
ההשקה מתרחשת על רקע מתיחות ימית גוברת באזור, שהחריפה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022. תקריות כמו פיצוצי צינורות נורד סטרים ב-2022 וניתוק של לפחות 11 כבלים תת-ימיים מאז סוף 2023, כולל כבל סיב אופטי בין לטביה לאי גוטלנד בשבדיה בינואר האחרון, העלו חשדות לפעולות חבלה, חלקן מיוחסות לצי הספינות הרוסי ה"חשאי" - אניות נפט ישנות הפועלות תחת בעלות לא ברורה כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות.
"המצב הביטחוני בים הבלטי מתוח", אמר קים יורגנסן, ראש זרוע הרכש הלאומית במשרד ההגנה הדני. "הסירות יסיירו במים הדניים ולאחר מכן יצטרפו לשתי הסירות שכבר משתתפות בתרגיל של נאט"ו, תוך מעבר בין אזורים שונים במים הדניים".
לדברי ג'נקינס, הסירות נועדו לזהות איומים כמו פגיעה בכבלים תת-ימיים, דיג לא חוקי, הברחת נשק, סמים או בני אדם, שחלקם נעלמים מעיני הרשויות מחוסר מעקב.
חשוב לציין גם, כי הניסוי מתקיים גם על רקע חיכוך טרנס-אטלנטי, לאחר שאיומים של ממשל טראמפ לנקוט בכוח צבאי כדי להשתלט על גרינלנד, טריטוריה דנית, עוררו מתיחות עם דנמרק, חברת נאט"ו. ג'נקינס הדגיש כי Saildrone תכננה את פעילותה בדנמרק לפני בחירתו מחדש של טראמפ, והבהיר כי פעילות החברה אינה קשורה לפוליטיקה.
הסירות הרובוטיות מהוות חלק ממערכת מעקב ימית רב-שכבתית שמפתחת נאט"ו, המשלבת כלי שיט בלתי מאוישים עם ספינות מסורתיות, לוויינים וחיישני קרקעית ים. הניסוי הדני עשוי לסלול את הדרך לשימוש נרחב יותר בטכנולוגיה זו, שיכולה לשנות את אופן המעקב הימי באזורים רגישים.
טכנולוגיות דומות של כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"ם) מפותחות גם בישראל, בעיקר על ידי תעשיות ביטחוניות כמו רפאל ואלביט, שמתמקדות בסירות מהירות ללא צוות למשימות סיור והגנה בחופי הים התיכון וים סוף. עם זאת, השימוש באנרגיה מתחדשת כמו בסירות הווייג'רס אינו נפוץ עדיין בישראל, שבה הדגש הוא על מהירות ויכולת תמרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו