ימים יגידו כיצד תסתיים המערכה הצבאית "עם כלביא" מול איראן - ועוד רבות יסופר מן הסתם על המהלומה הראשונית - המודיעינית והצבאית - שהנחיתה עליה ישראל. כשאנחנו חושבים על טכנולוגיה איראנית, אנחנו חושבים לרוב על טילים, או על סייבר התקפי המיועד לפגוע במטרות ישראליות - אך מה לגבי הזירה הטכנולוגית-עסקית? איפה עומדת הרפובליקה האסלאמית ביחס לאומת הסטארט-אפ? בדקנו.
על פי דוח של StartupBlink לשנת 2025, איראן מדורגת במקום ה-103 בעולם (ובמקום ה-10 במזרח התיכון) במדד חוזק סצנת הסטארט-אפים שלה - מיקום שמשקף גם הישגים וגם מגבלות משמעותיות.
באיראן רשומות כיום 3,549 חברות סטארט-אפ, מתוכן 310 זכו להשקעות כספיות עד 2023.
המספרים הללו מעמידים את איראן כמדינה בעלת פוטנציאל במזרח התיכון, אך עדיין רחוקה משחקניות מובילות עולמיות (כמו ישראל), זאת אף על פי שהדמוגרפיה הצעירה של המדינה - מעל 60% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 30 - ממשיכה להניע חדשנות, למרות המחסור הניכר בהשקעות זרות.
בשנים האחרונות, כמה חברות בולטות הוכיחו יכולת שרידות והסתגלות יוצאת דופן: Snapp, פלטפורמת הזמנת המוניות המקוונת, מספקת כ-3 מיליון נסיעות יומיות בטהרן עם כ-10,000 נהגים.
החברה נאלצה בעבר לפתח תשתית מפות עצמאית לאחר איסור השימוש בשירותי ווייז "הציונית", מה שמעיד על האיסורים שהמדינה מטילה על אזרחיה, אך גם על היכולת שלהם להסתגל למגבלות טכנולוגיות.
Digikala, חנות מקוונת שהוקמה ב-2006, נחשבת למובילה במסחר האלקטרוני באזור, עם שווי מוערך של מעל 500 מיליון דולר. החברה הצליחה לצמוח למרות הסנקציות ומגבלות הגישה לפלטפורמות תשלום מערביות כמו PayPal.
Cafe Bazaar, שוק אפליקציות בפרסית, משרת מיליוני משתמשים באיראן ומחוצה לה, כולל באפגניסטן וטג'יקיסטן. החברה ממשיכה להראות חוסן גם בשוקים אזוריים, במיוחד במדינות דוברות פרסית שבהן הסנקציות המערביות פחות משפיעות.
צמיחה מתחת לצל הסנקציות
מאז 2015, המגזר הטכנולוגי באיראן צמח משמעותיות, הודות לשיפור תשתיות האינטרנט תחת ממשלת חסן רוחאני. המדינה הגדילה את חדירת האינטרנט הנייד פי 2.5 עד 2017, והגיעה לכ-47 מיליון משתמשים. עם זאת, הסנקציות הבינלאומיות הגבילו את גישת הסטארט-אפים האיראניים לשוקים גלובליים, לחשבונות בנק זרים ולפלטפורמות תשלום.
חברות כמו גוגל ואפל הסירו אפליקציות איראניות מחנויות האפליקציות שלהן, מה שאילץ סטארט-אפים לפתח פתרונות מקומיים. כך, למשל, ZarinPal, חברת התשלומים המקוונים, פיתחה פתרונות תשלום לעסקים מקומיים ואזוריים, תוך ניצול שוקים שאינם תלויים בתשתיות מערביות.
ומה לגבי התחום הלוהט ביותר בזירה הטכנולוגית העולמית? איראן השקיעה לאחרונה 115 מיליון דולר במחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית, כחלק ממאמץ אסטרטגי להתגבר על מגבלות תשתית. במארס 2025 הכריזה המדינה שפיתחה פלטפורמת AI לאומית בשיתוף אוניברסיטת שריף לטכנולוגיה, המיועדת לפעול על תשתית מקומית ועל קוד פתוח.
איראן גם הודיעה, כי היא מדורגת שנייה במפרץ הפרסי במספר מפתחי בינה מלאכותית ורביעית במספר חברות AI, וכי היא מתכננת להקים "פארק טכנולוגי ייעודי לבינה מלאכותית" בטהרן, במטרה לחזק את מעמדה כמרכז חדשנות אזורי.
גם כאן, האתגרים של איראן כוללים סנקציות בינלאומיות, המונעות גישה לשבבים מתקדמים כמו אלו של אנבידיה, למשל, ותשתיות מיושנות. לכן, בכנס "Iran Corridor 2025"', שנערך בינואר בדובאי, הציעה איראן שותפויות AI עם מדינות המפרץ, במהלך שנתפס כניסיון "להתמודד עם הדומיננטיות הטכנולוגית המערבית".
השפעת העימות הצבאי
העימות הצבאי עם ישראל הוסיף אתגרים חדשים. מידע ספציפי על פעילות סטארט-אפים איראניים מאז אפריל 2024 מוגבל, בשל העדר דיווחים ציבוריים מפורטים וצנזורה ממשלתית, עם זאת, ניתן להעריך כי הסנקציות המחמירות והמתיחות הגיאופוליטית פגעו עוד יותר בגישה להשקעות זרות ולשוקים בינלאומיים.
מנקודת מבט ישראלית, סביבת הסטארט-אפים באיראן מעניינת כמקרה בוחן של חדשנות בתנאים קשים. ישראל, שמדורגת בין המובילות בעולם מבחינת האקו-סיסטם הטכנולוגי שלה, נהנית מגישה לשווקים גלובליים ותמיכה ממשלתית, בניגוד גמור לאיראן.
מאז אוקטובר 2023, המגזר הטכנולוגי הישראלי הראה חוסן יוצא דופן, עם גיוס של 3.1 מיליארד דולר ב-220 סבבים, למרות גיוס מילואים ופגיעה בתשתיות.
הפער בשווי החברות הטכנולוגיות בין שתי המדינות מדגיש את השפעת הסנקציות. בעוד ישראל מחזיקה ב-95 חברות יוניקורן (בשווי מעל מיליארד דולר כל אחת), זאת בעוד שהחברה האיראנית הגדולה ביותר - Digikala - מוערכת ב-500 מיליון דולר בלבד. המגזר הישראלי גייס 12 מיליארד דולר ב-2024, שנת מלחמה, בעוד שהמגזר האיראני כולו מוגבל בגיוס הון זר.
הפער הזה משקף את המגבלות המבניות על החדשנות האיראנית. החברות שלה נותרות מוגבלות לפעילות אזורית ללא אפשרות להתרחב לשווקים גלובליים. ייתכן שאחרי העימות הנוכחי יגיעו שינויים משמעותיים באיראן - ואז, היזמים הטכנולוגיים שלה יקבלו הזדמנות להראות מה הם באמת שווים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו