"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה קרה לחדי הקרן? ירידה דרמטית במספר החברות הישראליות ששוות מיליארד דולר

כלי דאטה חדש של IVC חושף כי מספר חברות היוניקורן הפעילות בישראל ירד בשלוש השנים האחרונות מ-80 ל-45 • עם זאת, חדי הקרן הישראליים גייסו 25 מיליארד דולר, כאשר 80% מהם פונים לשוק התוכנה לארגונים • הנתונים מעידים על פער משמעותי בין גברים לנשים במייסדי החברות

,עודכן
0השמעה
חד קרן (אילוסטרציה). צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית GROK

נתונים חדשים שפורסמו השבוע על ידי חברת המחקר IVC חושפים תמונה מדאיגה בנוף ההייטק הישראלי: מספר חברות היוניקורן הפעילות בישראל הצטמצם בשלוש השנים האחרונות בכמעט 50 אחוזים - מיותר מ-80 חברות ל-45 חברות פעילות בלבד.

יוניקורן, במונחי עולם ההייטק, הוא חברה פרטית שהגיעה לשווי של מיליארד דולר או יותר בסבב גיוס הון שהתרחש בשלוש השנים האחרונות. החברות האלו נחשבות לגולת הכותרת של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, והצמצום החד במספרן מעיד על שינויים משמעותיים בשוק.

למרות הירידה במספר החברות, הנתונים מגלים תמונה מורכבת יותר. חדי הקרן הישראליים הצליחו לגייס 25 מיליארד דולר, כאשר רוב מוחלט - 80 אחוז מהם - מתמקדים בפיתוח תוכנות לארגונים. מגמה זו מעידה על התמחות ברורה של התעשייה הישראלית בפתרונות טכנולוגיים עסקיים.

מייסדי חברת WIZ (ארכיון). הרוב המכריע של מייסדי חדי הקרן הם גברים,צילום: אבישג שאר-ישוב

הנתונים מראים גם תנודתיות גבוהה בהיקפי הגיוסים השנתיים. בשנת 2024, חדי הקרן הישראליים גייסו כ-14 מיליארד דולר - עלייה דרמטית בהשוואה ל-5 מיליארד דולר שגויסו בשנת 2023. נתון זה מצביע על התאוששות חלקית בשוק אחרי שנה קשה.

אחד ההיבטים הבולטים בנתונים הוא הפער המגדרי החד בקרב מייסדי היוניקורנים. הדאטה מעיד, כי הרוב המכריע של מייסדי חדי הקרן הם גברים, ורק ב-11.1 אחוז מהחברות יש צוות מייסדים מעורב של גברים ונשים. נתון זה מדגיש את האתגר המתמשך של הטכנולוגיה הישראלית בשילוב נשים בתפקידי הנהגה בכירים.

בין חברות היוניקורן הבולטיותשנוסדו על ידי ישראלים ניתן למצוא את Deel, פלטפורמה לניהול שכר ותאימות לעובדים וקבלנים בינלאומיים, את Wiz, שמתמחה בהערכת סיכוני אבטחה בענן, ואת Gusto, המספקת פתרונות ענן לניהול משאבי אנוש.

על פי הדוח, הצמצום במספר חברות היוניקורן הפעילות עשוי לנבוע ממספר גורמים: השלמת עסקאות מכירה או מיזוגים, ירידה בשווי השוק שהעבירה חברות מתחת לסף המיליארד דולר, או שינויים בקריטריונים לזיהוי חברות פעילות. התמונה המתעוררת מהנתונים היא של תעשיית הייטק ישראלית שעוברת תהליך התמתנות אחרי שנים של צמיחה מהירה.

נתוני IVC מהווים כלי חשוב למעקב אחר מצב התעשייה הישראלית, במיוחד לאור השפעת המלחמה והמתיחות הגיאופוליטית על השקעות זרות בישראל. ההתפתחויות הללו יהיו בעלות משמעות רבה לעתיד הטכנולוגיה הישראלית ולמקומה במפת ההייטק העולמית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר