ההלם והכאב של מתקפת 7 באוקטובר הולידו בחברה הישראלית גילויים רבים של ערבות הדדית: בין האזרחים, בשדה הקרב - וגם במגזר ההייטק. בתחילת ימיה של המלחמה, משקיעים זרים רבים העדיפו למשוך ידם מהשקעה בישראל, חלקם נסוגו מעסקאות שהיו על סף חתימה. הדבר איים על קיומן של חברות סטארט-אפ רבות, שהשטיח נמשך מתחת לרגליהן ו"פתיל המזומנים" חישב במהירות את קצו לאחור. אולם, התגובה לא איחרה לבוא. מהר מאוד, תוך ימים, קהילת ההון-סיכון בישראל נרתמה למשימת ההצלה.
אחד המיזמים הבולטים בתחום היה קרן Iron Nation, שהוקמה ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה. איירון ניישן שימשה כ"קרן חירום", שמטרתה הייתה להזרים הון ראשוני לחברות סטארט-אפ מבטיחות שנקלעו לסכנה קיומית בעקבות נטישת משקיעים. מי שעומדים מאחורי המיזם הם גיל פרידלנדר, חן לינצ'רבסקי וג'ייסון וולף. שלושתם יוצאי יחידות עילית קרביות, עם רקורד יזמי מרשים בהייטק הישראלי ובסיליקון ואלי.
בשיחה עם "ישראל היום", מספר פרידלנדר כיצד נולד הרעיון מתוך הכאוס של הימים הראשונים של המלחמה. "בתו של חן משרתת בסיירת מטכ"ל. רבים מחבריה נהרגו ביום המתקפה. הוא התקשר אלי אחרי הלוויות ואמר לי שחייבים להבטיח שהקורבן שלהם לא יהיה לשווא. מניסיוננו, ידענו שהרבה חברות הולכות להיפגע מאובדן משקיעים ומגיוס עובדים למילואים, והבנו שאנחנו חייבים לעזור להן. חברות בתחילת דרכן שמושכים מהן בהתראה כה קצרה את הכסף, זה יכול למוטט אותן. לכן, החלטנו שנקים קרן שתיכנס במקום משקיעים זרים שנטשו".
לא קרן צדקה
איירון ניישן אינה קרן צדקה. היא פועלת כמו כל קרן הון-סיכון, נוברת בטכנולוגיה ובמספרים של כל חברה וחברה, ומשקיעה רק בחברות מבטיחות עם פוטנציאל מסחרי. אך יש הבדל אחד: מנהליה עושים הכול בהתנדבות: חן אחראי על בדיקות הנאותות וניהול העסקאות. גיל על גיוס ההון ואסטרטגיית ההשקעות, וג'ייסון על פיתוח האקוסיסטם והאסטרטגיה. הם הצליחו לרתום למיזם את חמי פרס, מייסד קרן פיטנגו ואחד מאושיות קהילת ההון-סיכון בישראל, שמשמש כיו"ר, וגם את רשות החדשנות.
"הקמנו את הקרן מאפס. לא הייתה לנו תשתית ארגונית, לא פורטפוליו. אבל זה היה גם יתרון. לא גבינו דמי ניהול ולא דמי הצלחה. זה חיסכון גדול למשקיעים שהכניסו כסף לקרן. הצלחנו לגייס 20 מיליון דולר מעשרות קרנות. כולן רצו להיות חלק מזה. זו הייתה הצלחה מסחררת", מעיד פרידלנדר.
בסך הכול השקיעה איירון ניישן ב-24 חברות סטארט-אפ, מתוך כ-1,000 שהגישו בקשה. הודות לסיוע של איירון ניישן, החברות הללו הצליחו להשלים גיוסי הון בהיקף כולל של 143 מיליון דולר.
חצי מהעובדים גויסו למילואים
שני סיפורים ממחישים את חבל ההצלה שסיפקה איירון ניישן לחברות סטארט-אפ. חברת גרינאיי (GreenEye) הוקמה ב-2017 על ידי שלושה יוצאי יחידת שלדג. הם פיתחו מערכת מבוססת AI שמאפשרת לחקלאי להשתמש בקוטלי עשבים רק איפה שצריך וכמה שצריך - במקום לרסס באופן גורף את כל החלקה. המערכת מותקנת על גבי מכשירי ריסוס חקלאי והופכת אותם למכשירים חכמים, שיודעים לרסס רק היכן שיש עשבים מזיקים.
יומיים לאחר 7 באוקטובר, הודיע המשקיע האירופי שהוא בחוץ, וסבב ההשקעה שהיה לקראת סגירה היה בסכנה. אם לא די בכך, כמחצית מעובדי החברה, לרבות מנהלים ומייסדים, גויסו למילואים. הם נלחמו למען המדינה, ובמקביל על הישרדותה של החברה. ואז הגיעה איירון ניישן, והודיעה כי תשקיע בחברה. בזכות ההשקעה, גרינאיי הצליחה לסגור באפריל 2024 סבב גיוס משמעותי בהיקף של 20 מיליון דולר, בהובלת קרן Deep Insight ובהשתתפות היזם איל וולדמן, ששכל את בתו בטבח בפסטיבל נובה.
מאז החברה רק פורחת: היא תקעה יתד בענף התירס, הסויה והכותנה בארצות הברית, חתמה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם רשת החקלאים FBN, פתחה סניף בנברסקה, התרחבה לאוסטרליה - וסיפקה עד כה עשרות מערכות ריסוס חכמות, שעלות כל אחת מהן היא מאות אלפי דולרים.
גם חברת המדיקל Nurami מחיפה - שאחד מעובדיה, פרמדיק, נרצח בנובה בעודו מציל חיים - זכתה לחבל הצלה מהקרן. החברה מפתחת מעין שתל זעיר, המורכב מננו-סיבים ומסייע לאחות, לאחר ניתוחי מוח ועמוד שדרה, את הקרום המגן ("דורה") על המוח ועמוד השדרה. הפתרון שלהם הוכח בניסויים קליניים כמפחית באופן משמעותי את הסיכון לזיהומים ודליפות נוזל. גם הם איבדו הסכם השקעה והיו על סף סגירה בעקבות בריחת משקיעים. "אחד המייסדים אמר לי, שאם אנחנו לא משקיעים בהם הוא חוזר להיות מאמן פינג פונג. פנינו לקרנות בארץ, וכולן המליצו עליהם", מספר פרידלנדר.
חנוך מרקשייד, מנכ"ל-משותף בNurami-, מעיד: "ערב הכניסה לשוק, כשעל השולחן מונחת טיוטת הסכם השקעה של מיליוני דולרים, הגיע 7 באוקטובר - וההסכם בוטל. מצאנו את עצמנו מול שוקת שבורה. ההשקעה של איירון ניישן עודדה משקיעים נוספים להצטרף. בסוף, הצלחנו לסגור סבב השקעה של עשרות מיליוני דולרים עם חברת המדטק המובילה בעולם".
פרויקט תגלית למשקיעים יהודים
איירון ניישן הצליחה לעשות משהו גדול נוסף, שתרומתו להייטק ולכלכלה כולה עוד יורגש שנים רבות: היא הצליחה לחבר מחדש בין משקיעים יהודים בעולם לבין ההייטק הישראלי. למעשה, רוב ההון של הקרן הגיע ממשקיעים יהודים בעולם. עבור רבים מהם זו הייתה השקעה ראשונה בישראל. לאחרונה, הגיעו 25 מהם לביקור בישראל, כחלק מאירוע הוקרה של הקרן.
"הצלחנו לגייס המון כסף ממשקיעים יהודים בצפון אמריקה. הם הבינו את גודל השעה. אבל זו לא הייתה פילנתרופיה, אלא השקעה בחדשנות הישראלית. יש פה הזדמנויות עסקיות מדהימות, וזה מה שמשך אותם. ארגנו עבורם אירוע הוקרה", אומר פרידלנדר. "הם ביקרו בכפר עזה, בנובה, בכותל. מעין 'מסע תגלית' למשקיעים אמידים. עבור חלקם היה זה ביקור ראשון בישראל. הם התרגשו עד עמקי נשמתם, התאהבו בישראל. עזבו בדמעות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו