"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בחירת עוברים לפי הדנ"א: הטכנולוגיה החדשה שמעוררת מחלוקת
חברת Nucleus Genomics מציעה תוכנה לבחירת עוברים על סמך פרופיל גנטי • הבדיקה מאפשרת זיהוי סיכונים למחלות כרוניות ותכונות פיזיות • מומחים מזהירים מפני אתגרים אתיים ומדעיים
טיפולי הפריה. צילום: gettyimages

בחירת עוברים לפי הדנ"א: הטכנולוגיה החדשה שמעוררת מחלוקת

חברת Nucleus Genomics מציעה תוכנה לבחירת עוברים על סמך פרופיל גנטי • הבדיקה מאפשרת זיהוי סיכונים למחלות כרוניות ותכונות פיזיות • מומחים מזהירים מפני אתגרים אתיים ומדעיים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

חברת Nucleus Genomics האמריקנית הודיעה השבוע על השקת תוכנה חדשה המאפשרת להורים לעתיד, במסגרת תהליך הפריה חוץ גופית (IVF), לבחור עוברים על סמך ניתוח גנטי מקיף. התוכנה, המכונה Nucleus Embryo, מאפשרת העלאת עד 20 קבצי דנ"א של עוברים שנוצרו בתהליך ה-IVF, ומספקת דוח מפורט על סיכונים למחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן, וכן תכונות כמו צבע עיניים, צבע שיער, גובה משוער ואפילו סממנים הקשורים לאינטליגנציה.

יוכלו לקבוע תכונות כמו צבע עיניים, צבע שיערואפילו סממנים הקשורים לאינטליגנציה?,צילום: VPhotographie, שאטרסטוק

ההורים יכולים למיין ולבחור עובר על סמך העדפותיהם, "במטרה לשפר את סיכויי הילד לחיים ארוכים ובריאים יותר", כך על פי הצהרות החברה. הפריה חוץ-גופית היא תהליך שבו ביצית מופרית על ידי זרע במעבדה, והעובר מוחזר לרחם האם. התוכנה של Nucleus Genomics משתמשת בציונים פוליגניים (PRS), שיטה סטטיסטית המנתחת אלפי וריאנטים גנטיים כדי להעריך סיכונים למחלות מורכבות הנובעות משילוב של גנים רבים.

עם זאת, מומחים מזהירים, כי השימוש ב-PRS בהקשר זה עדיין שנוי במחלוקת. מחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine ציין, כי התועלת של בחירת עוברים על סמך PRS היא מוגבלת, במיוחד עבור אוכלוסיות שאינן ממוצא אירופי, שבהן הנתונים הגנטיים פחות מקיפים. הטכנולוגיה מעוררת דיון אתי ער.

"ההורים יכולים למיין ולבחור עובר על סמך העדפותיהם",צילום: Svitlana Hulko, שאטרסטוק

יש מבקרים הטוענים, כי בחירת עוברים על סמך תכונות כמו אינטליגנציה או מראה חיצוני עלולה להוביל ל"איגניקה טכנולוגית" – מונח המתאר שימוש בטכנולוגיה לבחירה מלאכותית של תכונות אנושיות, דבר שעלול להגביר אי-שוויון חברתי. לדברי מומחים, הורים עלולים לחוות לחץ חברתי לבחור בשירותים כאלה, גם אם התועלת המדעית שלהם מוטלת בספק.

בישראל, תחום ההפריה החוץ גופית מפוקח על ידי משרד הבריאות, והשימוש בבדיקות גנטיות מוגבל למניעת מחלות חמורות הנגרמות ממוטציה בגן בודד, כמו טיי-זקס או סיסטיק פיברוזיס. בדיקות כמו אלה של Nucleus Genomics, המתמקדות במחלות פוליגניות מורכבות, אינן מאושרות כיום בישראל, והשימוש בהן צפוי לעורר שאלות משפטיות ואתיות. קיאן סדגי, מייסד Nucleus Genomics, טוען כי המטרה היא לאפשר להורים לקבל החלטות מושכלות.

הורים עלולים לחוות לחץ חברתי לבחור בשירותים כאלה, גם אם התועלת המדעית שלהם מוטלת בספק.,צילום: GettyImages

"תוחלת החיים עלתה משמעותית ב-150 השנים האחרונות", אמר סדגי ל"וול סטריט ג'ורנל". "בדיקות דנ"א יכולות להפחית את הסיכון למחלות כרוניות ולהאריך חיים בריאים". עם זאת, מומחים כמו הנק גרילי מאוניברסיטת סטנפורד מפקפקים בתועלת המעשית של התוכנה, וטוענים כי הפחתת סיכונים, לסוכרת מסוג 2 מ-30% ל-27%, אינה מצדיקה את ההשקעה הרגשית והכלכלית.

כך או כך, הטכנולוגיה החדשה מעלה שאלות על עתיד הרפואה והחברה. בעוד שיש הטוענים כי היא מאפשרת להורים לקבל שליטה רבה יותר על בריאות ילדיהם, אחרים חוששים כי היא עלולה להוביל להחפצת הילד, כאשר ההורים יבחרו תכונות כאילו היו מוצר בסופרמרקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו