בחירת עוברים לפי הדנ"א: הטכנולוגיה החדשה שמעוררת מחלוקת

חברת Nucleus Genomics מציעה תוכנה לבחירת עוברים על סמך פרופיל גנטי • הבדיקה מאפשרת זיהוי סיכונים למחלות כרוניות ותכונות פיזיות • מומחים מזהירים מפני אתגרים אתיים ומדעיים

טיפולי הפריה. צילום: gettyimages

חברת Nucleus Genomics האמריקנית הודיעה השבוע על השקת תוכנה חדשה המאפשרת להורים לעתיד, במסגרת תהליך הפריה חוץ גופית (IVF), לבחור עוברים על סמך ניתוח גנטי מקיף. התוכנה, המכונה Nucleus Embryo, מאפשרת העלאת עד 20 קבצי דנ"א של עוברים שנוצרו בתהליך ה-IVF, ומספקת דוח מפורט על סיכונים למחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן, וכן תכונות כמו צבע עיניים, צבע שיער, גובה משוער ואפילו סממנים הקשורים לאינטליגנציה.

יוכלו לקבוע תכונות כמו צבע עיניים, צבע שיערואפילו סממנים הקשורים לאינטליגנציה?, צילום: VPhotographie, שאטרסטוק

ההורים יכולים למיין ולבחור עובר על סמך העדפותיהם, "במטרה לשפר את סיכויי הילד לחיים ארוכים ובריאים יותר", כך על פי הצהרות החברה. הפריה חוץ-גופית היא תהליך שבו ביצית מופרית על ידי זרע במעבדה, והעובר מוחזר לרחם האם. התוכנה של Nucleus Genomics משתמשת בציונים פוליגניים (PRS), שיטה סטטיסטית המנתחת אלפי וריאנטים גנטיים כדי להעריך סיכונים למחלות מורכבות הנובעות משילוב של גנים רבים.

עם זאת, מומחים מזהירים, כי השימוש ב-PRS בהקשר זה עדיין שנוי במחלוקת. מחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine ציין, כי התועלת של בחירת עוברים על סמך PRS היא מוגבלת, במיוחד עבור אוכלוסיות שאינן ממוצא אירופי, שבהן הנתונים הגנטיים פחות מקיפים. הטכנולוגיה מעוררת דיון אתי ער.

"ההורים יכולים למיין ולבחור עובר על סמך העדפותיהם", צילום: Svitlana Hulko, שאטרסטוק

יש מבקרים הטוענים, כי בחירת עוברים על סמך תכונות כמו אינטליגנציה או מראה חיצוני עלולה להוביל ל"איגניקה טכנולוגית" – מונח המתאר שימוש בטכנולוגיה לבחירה מלאכותית של תכונות אנושיות, דבר שעלול להגביר אי-שוויון חברתי. לדברי מומחים, הורים עלולים לחוות לחץ חברתי לבחור בשירותים כאלה, גם אם התועלת המדעית שלהם מוטלת בספק.

בישראל, תחום ההפריה החוץ גופית מפוקח על ידי משרד הבריאות, והשימוש בבדיקות גנטיות מוגבל למניעת מחלות חמורות הנגרמות ממוטציה בגן בודד, כמו טיי-זקס או סיסטיק פיברוזיס. בדיקות כמו אלה של Nucleus Genomics, המתמקדות במחלות פוליגניות מורכבות, אינן מאושרות כיום בישראל, והשימוש בהן צפוי לעורר שאלות משפטיות ואתיות. קיאן סדגי, מייסד Nucleus Genomics, טוען כי המטרה היא לאפשר להורים לקבל החלטות מושכלות.

הורים עלולים לחוות לחץ חברתי לבחור בשירותים כאלה, גם אם התועלת המדעית שלהם מוטלת בספק., צילום: GettyImages

"תוחלת החיים עלתה משמעותית ב-150 השנים האחרונות", אמר סדגי ל"וול סטריט ג'ורנל". "בדיקות דנ"א יכולות להפחית את הסיכון למחלות כרוניות ולהאריך חיים בריאים". עם זאת, מומחים כמו הנק גרילי מאוניברסיטת סטנפורד מפקפקים בתועלת המעשית של התוכנה, וטוענים כי הפחתת סיכונים, לסוכרת מסוג 2 מ-30% ל-27%, אינה מצדיקה את ההשקעה הרגשית והכלכלית.

כך או כך, הטכנולוגיה החדשה מעלה שאלות על עתיד הרפואה והחברה. בעוד שיש הטוענים כי היא מאפשרת להורים לקבל שליטה רבה יותר על בריאות ילדיהם, אחרים חוששים כי היא עלולה להוביל להחפצת הילד, כאשר ההורים יבחרו תכונות כאילו היו מוצר בסופרמרקט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר