את ההתלהבות וההייפ מתחום ה-AI אפשר היה לראות כבר מרחוק. תור ארוך וסבלני נמתח השבוע מהכניסה הראשית להיכל התרבות בתל אביב לשני הרחובות המובילים אליו.
למעלה מ-3,000 איש התקבצו בכנס ה-AI Tour של מיקרוסופט - אירוע שנודד בין ערים מרכזיות בעולם ושיועד בעיקר למתכנתים ולאנשי מקצוע מהתחום הטכנולוגי. המסר המרכזי שעלה מההרצאות: ישראל עומדת בצומת דרכים קריטית בין מעמדה כ"אומת הסטארטאפ" לבין השאיפה להפוך ל"אומת הבינה המלאכותית".
"אנחנו נמצאים בדיוק עכשיו בצומת דרכים בין שני המסלולים האלו", הסביר אלון חיימוביץ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, בדברי הפתיחה של האירוע. "מסלול אחד הוא המוכר והידוע שבו אנחנו מצטיינים, והמסלול השני הוא שאנחנו חייבים לעלות מהר עליו".
חיימוביץ הדגיש כי המטרה אינה רק לאמץ את טכנולוגיות הבינה המלאכותית, אלא להוביל אותן ברמה גלובלית. לדבריו, פריצות הדרך בתחום לא יגיעו רק מכלים טכנולוגיים, אלא מ"מנהיגות AI" - מושג שהוא רואה כקריטי להניע את השינוי הנדרש בכל רמה: ארגונית, עסקית ומדינתית.
איומים ואתגרי אבטחה חדשים
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח וסמנכ"לית הטכנולוגיה של חטיבת האבטחה במיקרוסופט העולמית, הציגה בפני הקהל המקצועי את הצד הכפול של המטבע. "הבינה המלאכותית הגנרטיבית היא המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר של דורנו, אבל צריך לדעת כיצד להשתמש בה נכון", אמרה.
בינה מלאכותית גנרטיבית - הטכנולוגיה שמאפשרת למחשבים ליצור תוכן חדש כמו טקסט, תמונות או קוד - מאפשרת למתקפים ליצור איומי סייבר מתוחכמים יותר. לדבריה, תוקפים כבר משתמשים בטכנולוגיה כדי לייצר הודעות פישינג מתקדמות ונוזקות מחשב מורכבות יותר.
אך לצד האיומים, ברוורמן-בלומנשטיק הדגישה שאותן יכולות מעניקות גם לצוותי ההגנה הסייברנטית כלים עוצמתיים יותר מתמיד. הפתרון שלה: מדיניות "Zero Trust" - גישת אבטחה שלא סומכת על שום גורם באופן אוטומטי וצריכה לאמת כל בקשת גישה.
יום בחייה של מפתחת מתחילה
בין כל ההצהרות הגדולות על "מהפכה" - מושג שחזר שוב ושוב במהלך האירוע כמעט מפיו של כל דובר - מנשיא המדינה יצחק הרצוג ועד לאחרון עובדי החברה שעלה לבמה כדי להציג היבט AI נוסף של הכלים הטכנולוגיים של מיקרוסופט - אחד האירועים שהמחישו בצורה הטובה ביותר את עומק ההשפעה של התחום על הפעילות היומיומית של המפתחים נקרא "יום בחיי מפתח בעידן הבינה המלאכותית".
במשך כחצי שעה, עם הרבה יצירתיות וקצת הומור, הוצג בפני הקהל תהליך ההשתלבות והעבודה של מפתחת דמיונית בשם "לאה" בחברה דמיונית לא פחות בשם "Contoso" (זה השם הגנרי לחברות טק, שבו עושה שימוש מיקרוסופט כמעט בכל המצגות שלה).
המצגת החיה הציגה את חמשת הימים הראשונים של לאה בחברה, תוך התמקדות בשלבי פיתוח שונים של יישום מבוסס AI. מעקב אחר השלבים השונים שעוברים על לאה חושף בזעיר אנפין את חזון הבינה המלאכותית בסביבת התכנות של מיקרוסופט, הן מבחינת כלי העבודה והן מבחינת היישום של עקרונות סוכני ה-AI בעולם האמיתי.
יום 1: התחלה והגדרות: לאה מתחילה את תפקידה כמפתחת ומשתמשת ב-DevBox להקמת סביבת עבודה מאובטחת ותואמת, המאפשרת לה להתמקד בלמידת הפרויקט ולהתחיל לתרום קוד תוך ארבע שעות (במקום אחרי כשבועיים).
יום 2: למידה ותובנות על הקוד: לאה משתלבת בצוות בעזרת GitHub Projects לשיפור תכנון וניהול פרויקטים, ו-GitHub Copilot מסייע לה להבין את מבנה הקוד, לשפר את הפרודוקטיביות ואת שביעות הרצון שלה כמפתחת.
יום 3: כתיבת קוד ואבטחה: לאה מתחילה לתקן באגים, להוסיף הערות ולבצע קומיטים בעזרת GitHub Copilot, שמספק הצעות קוד בהקשר, יוצר מבחני יחידה ואינטגרציה, ומסייע בתיעוד ובכתיבת תיאורי Pull Requests, מה שמשפר את איכות הקוד שלה.
יום 4: בחירת מודל, אבטחה ואיכות: לאה מפתחת יישום מבוסס AI ב-Azure AI Foundry, תוך שימוש בכלים כמו Prompt Flow לבדיקה ואופטימיזציה של פרומפטים, ו-Azure Content Safety Service לסינון תוכן מזיק בזמן אמת. היא עוקבת אחר מדדים כמו דיוק ו-F1 Score כדי לשפר את ביצועי המודל ומתעדת עמידה בתקני אבטחה, מה שמגביר את אמון המשתמשים.
יום 5: פריסה: לאה מוכנה לפרוס את היישום שלה ל-Azure, תוך הקמת סביבות נפרדות לפיתוח, בדיקה ופרודקשן. היא מגדירה צינור CI/CD אוטומטי, המבטיח שכל קומיט לסניף הראשי מפעיל פריסה, ומאפשר אינטגרציה ופריסה רציפות.
בסיכומו של דבר, המצגת הדגישה כיצד כלים מבוססי AI של החברה מאיצים את תהליך ההשתלבות, משפרים את הפרודוקטיביות ומבטיחים איכות ואבטחה בפיתוח יישומים. עלה ממנה כי עד 2026, מודלים של AI שמתמקדים בשקיפות, אמון ואבטחה צפויים להשיג שיפור של 50% באימוץ ובקבלה על ידי משתמשים.
השקעות וטאלנטים זורמים למגזר
במהלך הכנס התקיים פאנל על השפעת הבינה המלאכותית על עולם הסטארטאפים, שבו השתתף עמרי כספי, ממייסדי קרן Swish Venture. כספי, שבעברו שיחק ב-NBA ומאז החליט לעבור להשקעות טכנולוגיות, שיתף תובנות על השוק הישראלי.
"נחשפתי לראשונה לסטארטאפים הישראלים ב-2017, בזמן שעוד שיחקתי ב-NBA", סיפר כספי לקהל. כמשקיע הון סיכון, הוא אמר, הוא עד לתופעה חסרת תקדים: "כוח הטאלנטים שזורם לעולם הזה הוא ממש עצום".
לדברי כספי, הישראלים נמשכים באופן טבעי לפתרונות עסקיים ולבינה מלאכותית, אך הוא מאמין שהתחום עדיין מתפתח. עוד הוסיף, כי בכל חברה שהקרן משקיעה בה, הם בוחנים כיצד היא יכולה להפוך לחברה מובילה ואפילו להגיע לרשימת Fortune 500.
בסופו של דבר, הכנס העביר מסר ברור: המעבר מכלכלת הסטארטאפים לכלכלת הבינה המלאכותית דורש לא רק יכולות טכניות, אלא גם מנהיגות אסטרטגית ברמה הלאומית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו