"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכל בראש: שתל מוחי חדש של Paradromics הושתל בהצלחה בחולה אפילפסיה

המתחרה הגדולה של Neuralink של אילון מאסק השלימה ניסוי ראשון בבן אדם לשתל מוחי שמטרתו לשחזר יכולות דיבור ותקשורת • ההליך, שנערך באוניברסיטת מישיגן, כלל השתלה זמנית של התקן ה-Connexus • המהלך מציב את החברה כשחקנית מרכזית בתחום

,עודכן
0השמעה
השתל המוחי של חברת Paradromics. צילום: Paradromics

חברת פרדרומיקס (Paradromics),סטארט-אפ אמריקני המפתח ממשקי מוח-מחשב (BCI), השלימה לאחרונה ניסוי ראשון מסוגו שבו הושתל התקן מוחי מתוצרתה במוחו של אדם.

הניסוי, שנערך באוניברסיטת מישיגן, כלל השתלה זמנית של ההתקן, המכונה Connexus, במוחו של מטופל שעבר ניתוח לטיפול באפילפסיה. ההתקן הושתל למשך כ-10 דקות והוסר בהצלחה, תוך שהוא מצליח לקלוט אותות חשמליים מתאי עצב בודדים במוח. כך עולה מדיווח של מגזין WIRED.

ממשקי מוח-מחשב הם טכנולוגיות המאפשרות תקשורת ישירה בין המוח למכשירים חיצוניים, כמו מחשבים או טלפונים, באמצעות קליטה ותרגום של אותות עצביים. מטרתם המרכזית של ממשקים אלה היא לסייע לאנשים עם מוגבלויות, כגון שיתוק הנגרם מפגיעות בעמוד השדרה, שבץ מוחי או מחלת ALS (מחלה ניוונית של מערכת העצבים), לשחזר יכולות כמו דיבור, כתיבה או שליטה במכשירים באמצעות מחשבה בלבד. ההתקן של Paradromics, שגודלו קטן ממטבע, כולל 420 מחטים זעירות המשתלבות ברקמת המוח וקולטות אותות מתאי עצב ספציפיים.

ממשק מוח-מחשב (אילוסטרציה). הדרך להפיכת הטכנולוגיה למוצר מסחרי זמין עדיין ארוכה,צילום: גרוק

הניסוי התבצע על מטופל שהסכים להשתתף בו במסגרת ניתוח מתוכנן לטיפול באפילפסיה. ההתקן הושתל באזור במוח האחראי על עיבוד מידע שמיעתי וקידוד זיכרונות. באמצעות מכשיר דמוי אפיפן שפיתחה החברה, הצליחו המנתחים להחדיר את ההתקן ולוודא שהוא מסוגל לקלוט אותות עצביים.

לדברי מאט אנגל, מנכ"ל Paradromics, הניסוי מהווה צעד משמעותי לקראת ניסויים קליניים ארוכי טווח, שצפויים להתחיל עד סוף 2025.

מחטים זעירות

בניגוד לחברות אחרות בתחום, כמו Neuralink של אלון מאסק, שמשתמשת בחוטים דקים וגמישים עם למעלה מ-1,000 אלקטרודות, Paradromics מתמקדת בהתקן קומפקטי עם מחטים זעירות, המאפשרות קליטה מדויקת יותר של אותות מתאי עצב בודדים. לעומת זאת, חברות כמו Precision Neuroscience ו-Synchron מפתחות התקנים פחות פולשניים, המונחים על פני המוח או מוחדרים דרך כלי דם, אך קולטים אותות מקבוצות של תאי עצב ולא מתאים בודדים.

לדברי אנגל, הקרבה לתאי עצב בודדים מאפשרת איכות אות גבוהה יותר, דבר קריטי לתרגום מדויק של כוונות דיבור.

תחום ממשקי מוח-מחשב נמצא בתנופה משמעותית, עם השקעות של מיליוני דולרים ותחרות עזה בין חברות כמו Neuralink, Synchron ו-Paradromics. ב-2023 דיווחו חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד וקליפורניה על התקדמות משמעותית בתרגום אותות מוחיים לדיבור, עם קצב של 62 עד 78 מילים בדקה – קרוב לקצב הדיבור הטבעי של כ-130 מילים בדקה. Paradromics שואפת להגיע לתוצאות דומות בניסויים הקליניים הקרובים.

הצלחת הניסוי מהווה ציון דרך משמעותי בתחום, אך הדרך להפיכת הטכנולוגיה למוצר מסחרי זמין עדיין ארוכה. אתגרים כמו בטיחות ארוכת טווח, אישורי FDA ויכולת להפוך את ההתקנים לנגישים כלכלית ימשיכו להוות מוקד למחקר ופיתוח בשנים הקרובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר