במעבדות ברחבי העולם מגדלים חזירים ושימפנזים שנושאים בגופם לבבות, כליות או כבדים שמיועדים להשתלה בבני אדם. הם עוברים הנדסה גנטית ומפוקחים בקפדנות – אבל בסופו של דבר, מדובר בבעל חיים שמיועד בשביל מטרה אחת: להציל חיים של מישהו אחר, בן אדם. המדע רואה בזה פריצת דרך. אבל זו גם תזכורת לכך שבין קדמה טכנולוגית למצפון אנושי – לפעמים הדרך לא כל כך פשוטה.
לפי הערכות, יותר מ־190 מיליון בעלי חיים משמשים מדי שנה לניסויים מדעיים. רובם עכברים וחולדות, אבל גם חזירים, קופים, דגים ואפילו כלבים וחתולים מעורבים במחקרים. בחלק מהמקרים מדובר בניסויים להצלת חיים – אבל במקביל, צומחות בשקט טכנולוגיות שלא דורשות בעלי חיים בכלל.
אחת החלופות המסקרנות ביותר היא הדפסת איברים בתלת ממד – טכנולוגיה שמאפשרת לבנות איבר אנושי שכבה אחר שכבה, באמצעות תאים חיים שנלקחו מהחולה עצמו. הטכנולוגיה הזו כבר מאפשרת הדפסה של עור, סחוס, ורקמות כבד.
בישראל כבר נעשה שימוש במדפסות תלת־ממד למטרות רפואיות מתקדמות: במהלך מלחמת חרבות ברזל, בתי חולים כמו "אסותא" ו"הדסה" השתמשו במדפסות כדי להדפיס מודלים מדויקים של לסת, גולגולת וזרוע – לצורך תכנון ניתוחים ושחזורים מורכבים.
המדפסות, מתוצרת סטרטסיס הישראלית, מסוגלות לדמות רקמות כמו עצם, שריר וכלי דם – ומבשרות על עתיד שבו הרפואה מותאמת אישית כבר משלב התכנון.
בנוסף, גם בתחום האיברים המלאכותיים נרשמה לאחרונה פריצת דרך: בשבוע שעבר בוצעה בישראל השתלה ראשונה של לב מלאכותי מסוג Aeson, שפותח על ידי חברת CARMAT הצרפתית.
הלב מיועד לחולים עם אי־ספיקת לב קשה שאינם מתאימים להשתלה רגילה, ומשלב טכנולוגיה מכנית עם ממברנות ביולוגיות עשויות מתאי פרה. החברה משתפת פעולה עם חברות הדפסה תלת־ממדית, כחלק ממעבר לרפואה מותאמת אישית ומדויקת יותר.
ומה עם ניסויים? גם פה יש פתרונות
בשנים האחרונות, יותר מדענים שואלים: האם באמת חייבים לבדוק כל תרופה על עכבר? מערכות כמו "איבר על שבב" – מכשירים זעירים שמדמים את הפעילות של כבד או לב אנושי – כבר מאפשרות לבדוק תגובות לתרופות בלי ניסויים בחיות.
גם בתחום הבינה המלאכותית נרשמת קפיצה משמעותית: חברת הביוטק הישראלית Quris AI פיתחה פלטפורמה חדשנית שמאפשרת לחזות כיצד גוף אנושי יגיב לתרופות – בלי צורך בגורמים חיצוניים. המערכת משלבת בין "איברים על שבב" לבין אלגוריתמים של למידת מכונה, כדי לזהות מראש תופעות לוואי, יעילות או סיכונים.
למרות כל ההתקדמות, השימוש בבעלי חיים במחקר עדיין נמשך – לעיתים בגלל רגולציה שלא מדביקה את הקצב, ולעיתים פשוט מתוך הרגל. אבל בשנים האחרונות מתבהר משהו חשוב: המדע כבר לא תלוי באותן שיטות ישנות. עם הטכנולוגיות החדשות, נפתחת בפנינו אפשרות אחרת – מדויקת, מהירה, ואנושית יותר. עכשיו נשאר רק לבחור בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו