חג הקציר הרובוטי: חברות האגרוטק הישראליות מאכילות את העולם

שבועות הוא חג החקלאות: הקציר, החלב, הביכורים של התוצרת החקלאית. נדמה שאין זמן טוב מזה לחשוף חברות ישראליות שמנסות לשפר ולדייק את החקלאות ולהתאים אותו לאתגרים, לצרכים וליכולות של ישראל ושל העולם.

בין אתגרי האקלים, מחסור במים וקרקע, וצורך גובר בביטחון תזונתי,חברות אגרוטק ישראליות ממציאות מחדש את עתיד החקלאות והתזונה: מפתרונות מבוססי בינה מלאכותית לניהול לולים ושדות, דרך גידול צמחים ללא אדמה, ועד מערכות חכמות לחיסכון במים ודשן. האקוסיסטם הישראלי ממצב את עצמו כחזית גלובלית של קיימות, חדשנות והשפעה אמיתית על העולם. 

הנה כמה חברות ישראליות שמובילות את השינוי והאנשים שמאחוריהן:

Sinornis: מערכת טכנולוגיה מבוססת AI, שיודעת לזהות ולחזות נזקים ללול

רוב הלולים בעולם אינם מפותחים טכנולוגית, המערכת של סינורניס מאפשרת ללולן כלים ויכולות AI חדשניות שפותרות מגוון בעיות שלא היה להם מענה בעבר. כך, היא חוסכת בממוצע כ 10% רווח בתפעול הלולן. 

"הטכנולוגיה שלנו שינתה את צורת החשיבה של הלולן החדש, הנגישה וזיקקה ללולן את המידע שהוא צריך, ישירות לנייד שלו בזמן אמת", אומר דיויד פרידנברג, מנכ״ל Sinornis. "המערכת מאפשרת לחקלאים לקבל התראות בזמן אמת על שינויים בהתנהגות העופות בלולים. באמצעות חיישנים מתקדמים וניתוח נתונים, חקלאים יכולים לנקוט בפעולות מנע לפני שהבעיה נוצרת . לדוגמה, באחד המשקים שיישם את המערכת שלנו, נרשמה ירידה של 30% בתחלואה בלולים תוך שישה חודשים, מה שהוביל לחיסכון משמעותי בעלויות הטיפול ולעלייה בתפוקה".

"בעתיד, הטכנולוגיה שלנו לסטנדרט עולמי בניהול בריאות העופות בלולים. נמשיך לפתח יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית וניתוח נתונים כדי לספק לחקלאים תובנות עמוקות יותר, לשפר את רווחת התרנגולות ולהגביר את יעילות הגידול. המטרה שלנו היא ליצור חקלאות חומלת וחכמה, שבה כל החלטה מבוססת על מידע מדויק ועדכני, לטובת החקלאים, בעלי החיים והסביבה", מוסיף פרידנברג.

Tomgrow: פיתחה טכנולוגיה המאפשרת גידול צמחים ללא אדמה וללא צורך בהשקיה תכופה 

החברה מובילה שינוי באופן שבו מוסדות, עסקים ומרחבים מסחריים משלבים טבע בעיצוב הפנים, עם לקוחות קצה כמו חברות הייטק, משרדי ממשלה, חברות נדל"ן, קניונים, חללי עבודה, מוסדות רפואיים ועוד. "בעולם שבו המרחבים העירוניים מתרחבים על חשבון שטחים ירוקים, הבנו שקיים פער אמיתי בין הרצון להכניס טבע לתוך חללים פנימיים לבין המגבלות התחזוקתיות והפיזיקליות שמונעות זאת", אומר רותם ברקין, מנכ״ל ומייסד Tomgrow. "רצינו לפתור את הבעיה של חוסר היכולת לגדל צמחים בצורה יעילה, נקייה ובת קיימא במרחבים סגורים, מבלי להיות תלויים באדמה או בהשקיה תכופה".

"רגע ההבנה המכונן שלנו הגיע כאשר צפינו בצמח הראשון גדל במצע Tomgrow ללא השקיה, ללא אדמה מסורתית, וללא מגע יד אדם. שורש הצמח חדר אל תוך קוביית המצע שתוכננה במיוחד עבורו כאילו הוא מאשר ומחבק את הסביבה שיצרנו עבורו", מוסיף ברקין. "מצע הגידול מבוסס הידרוג’ל חכם, שמאחד את היכולות הפיזיות של אדמה טבעית עם יכולת אגירת מים ונוטריינטים בצורה מתוכנתת, מדויקת ונטולת תחזוקה. זה היה רגע שבו הבנו שאנחנו לא רק פותרים בעיה, אלא שאנחנו חלק מהאבולוציה של הטבע, ויוצרים כלי חדש שמאפשר לעולם הצומח לשגשג גם בעידן המודרני המורכב".

"אנחנו בעיצומו של תהליך חינוך שוק, שבסופו המרחב האורבני יהפוך גם למרחב חקלאי, עם חסכון של 60%-70% במים", הוא מצהיר. "החזון שלנו לשלוש השנים הקרובות הוא להפוך את Tomgrow למותג בינלאומי מוביל בתחום העיצוב הירוק החכם, עם נוכחות משמעותית בשוק האירופי והגלובלי. אנחנו שואפים לשלב את הפתרונות שלנו בכל מרחב שמבקש טבע חי ונגיש מבתים פרטיים ועד למתקנים ציבוריים, מרכזים רפואיים ואפילו מתקנים בחלל. זאת לא רק טכנולוגיה, זאת תפיסה חדשה". 

CropX: אחת הספקיות הגדולות בעולם לפתרונות לניהול טכנולוגי של חוות חקלאיות

"החברה פועלת במטרה להביא אל עולם החקלאות המסורתית טכנולוגיות חדשניות במטרה לתכנן בצורה יעילה יותר ומבוססת דאטה היבטים כמו השקייה ודישון, חיסכון בעלויות ומיקסום של התוצרת", אומר תומר צח, מנכ"ל CropX. 

החברה פיתחה פלטפורמה המשלבת תוכנה וחיישנים והמערכת משקללת גם מידע ממקורות חיצוניים כמו תחזיות מזג אוויר, מפות וצילומי אוויר. הרעיון התחיל בשטח, במפגש עם חקלאים באוסטרליה ובניו זילנד, שמפעילים מערכות השקיה ענקיות ומשקים שטחים עצומים. "הם עשו זאת בלי באמת לדעת אם צריך להשקות, פשוט כדי 'לא לקחת סיכון'", אומר צח. "מה שמוביל לבזבוז עצום של מים, אנרגיה וכסף, דווקא באזורים הסובלים ממחסור חמור במים. שם נפל לנו האסימון: חקלאות עדיין מתנהלת יותר מדי על תחושת בטן. פיתחנו מערכת שיודעת לקרוא את הקרקע, להבין את צרכי הצמח ולהצליב את זה עם תחזיות מזג אוויר בזמן אמת והופכת את כל תהליך קבלת ההחלטות למשולב, מדויק וחכם. ברגע שראינו את הירידה הדרמטית בבזבוז המים, הבנו שיש לנו ביד משהו שיכול לשנות את פני החקלאות העולמית".

המערכת יוצרת מודל חי ונושם של כל שדה ומספקת הנחיות פעולה מדויקות דרך אפליקציה פשוטה. התוצאה: עד 50% חיסכון במים, עלייה של כ-20% ביבול, וירידה חדה בשימוש בכימיקלים ובעבודת כפיים. עשרות סיפורי הצלחה, ממשקים קטנים ועד תאגידים בינלאומיים, מפורסמים באתר שלנו, וממחישים איך קרופקס משנה את החקלאות בשטח, יום אחרי יום.

החזון שלנו הוא לבנות את "מוח-העל" של החקלאות העולמית, מערכת אוטונומית חכמה שמחוברת לאדמה, לצמח ולענן, ויודעת לנהל את כל מה שקורה בשדה, בזמן אמת, ובדיוק שלא היה אפשרי קודם. אנחנו רוצים שכל חקלאי, בכל גודל ובכל מקום, יוכל להפעיל את השדה שלו בצורה חכמה, סביבתית ורווחית, בלי להיות תלוי בניחושים או באינטואיציה. בעתיד, CropX תהיה לא רק כלי, אלא שותף בלתי נפרד בשמירה על ביטחון המזון העולמי, תוך הגנה על הסביבה והקרקע לדורות הבאים.

AgroScout: רחפנים ובינה מלאכותית למיקסום התוצרת החקלאית תוך הפחתת התשומות ופגיעה בסביבה

"רצינו לסייע לחקלאי העולם בהתמודדות עם אתגרי הקיימות לגדל יותר טון לדונם עם פחות תשומות של מים דשן וכמיקלים", אומר שמחה שור, מנכ"ל ומייסד AgroScout. ״שחתמנו על הסכם גלובלי עם פפסיקו ואנחנו עובדים איתם ברחבי העולם עם חקלאים קטנים וגדולים. המערכת שלנו מאפשרת להם הבנה עמוקה של מה קורה בשדה - מזריעה והשתילה ועד הקציר והאסיף. כשחקלאי אומר שהצלנו לו את השדה או שהעונה הסתיימה עם יבול גדול יותר - זו ההצלחה שלנו". 

החברה פועלת מהרפת ההיסטורית של קיבוץ יראון בגבול לבנון ומשתפת פעולה עם שחקנים מרכזיים בשוק החקלאות העולמי בלמעלה מ-20 מדינות. "בעוד שלוש שנים מהיום, השאיפה שלנו היא שהחקלאות תהיה הרבה יותר מקיימת, שנעבור לטיפול כמעט ברמת הצמח במקום טיפול לכל השדה, כמו שקורה היום", מסכם שור.

Tevel Aerobotics: כלי טיס רובוטיים שקוטפים פירות מעצים

עליית האוכלוסייה הגלובלית המהירה, לצד התרחבות דפוסי הצריכה, יוצרת לחץ גובר על מערכות הייצור החקלאי. חקלאים ברחבי העולם ובישראל מתמודדים עם אתגר מורכב: הצורך בכוח אדם זמין שיוכל לעמוד בדרישות הגוברות לאספקת מזון. 

"התקופה האחרונה הדגישה את הצורך הדחוף בכוח עבודה חקלאי עקב בעיות כח האדם בגלל המלחמה", אומר יניב מאור, מייסד Tevel Aerobotics. "העתיד הקרוב יביא מציאות היברידית שבה יפעלו יחד עובדים אנושיים לצד רחפנים אוטונומיים בשדות החקלאיים". מאור, בוגר הטכניון, מדווח על הצלחת מספר פרויקטי פיילוט שהתקיימו בשנה האחרונה ומציין כי החברה החלה כבר במעבר לפעילות מסחרית מלאה.

Tevel Aerobotics פיתחה מערכת של כלי טיס רובוטיים גמישים המותאמים לנווט בין עצים צפופים. הטכנולוגיה מאפשרת למכשירים אלה להגיע לפירות מכיוונים שונים ובנגישות מלאה, תוך שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית מתקדמת. הרובוטים מסוגלים לטפל במגוון רחב של זנים, להעריך את דרגת הבשלות ואיכות הפרי, ולבצע קטיפה מדויקת באמצעות זרוע מכנית מיוחדת, הכל בהתאם לקריטריונים איכותיים מחמירים.

Autonomous Pivot: רובוט חכם לתעשיית החקלאות

יאיר שרף, מייסד שותף של Autonomous Pivot, מציג דוגמה מעוררת השראה לחיבור בין תשוקה אמיתית לחדשנות פורצת דרך. שרף, בוגר הטכניון, עבד במשך שנים כמהנדס חשמל במגזר הטכנולוגיה, אך חיפש להקים משהו "בעל משמעות עמוקה יותר", לדבריו. כשהבין שהידע הטכנולוגי שצבר יכול להיפגש עם העניין שלו בחקלאות, נולדה הרעיון לרתום טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית וחיישנים חכמים לפתרון בעיות אמיתיות של חקלאים: בזבוז מים, השקיה לא יעילה וצורך בעבודה פיזית קשה.

"Autonomous Pivot מפתחת מערכת שמספקת לחקלאים נתונים מדויקים והמלצות מותאמות אישית, תוך כדי הפיכת תהליכי ההשקיה, הדישון וכל הפעולות החקלאיות לאוטונומיים לחלוטין. הטכנולוגיה מאפשרת לחקלאים לראות נתונים ואופטימיזציה בזמן אמת, מה שמקל משמעותית על הניהול בתנאי השדה המורכבים", מסביר שרף.

"אחת המדינות המובילות בעולם"

אלון בן צור, יו״ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים ומנכ״ל בינת תקשורת מחשבים: "תחומי האגרוטק והפודטק הם לא רק מנועי צמיחה כלכליים, אלא גם נכס אסטרטגי לישראל. בעולם שמתמודד עם משברים גלובליים, משינויי אקלים, ביטחון תזונתי ושחיקת משאבי הטבע, הפתרונות שמפתחות כאן חברות ישראליות ממקמים אותנו בחזית החדשנות העולמית. מדובר בהוכחה ליכולתה של ישראל לתרגם ידע ויזמות לפתרונות בעלי השפעה עולמית. ישראל נחשבת היום לאחת המדינות המובילות בעולם בתחומים אלה, בזכות שילוב נדיר של מחקר אקדמי מתקדם, אקוסיסטם יזמי תוסס ונכונות להתמודד עם אתגרים מורכבים. באיגוד ההייטק אנחנו רואים חשיבות עצומה בהעמקת התמיכה בתחומים אלה, בין אם באמצעות רגולציה ובין אם דרך השקעה בתשתיות מו"פ, כדי להבטיח שישראל תישאר מובילה לא רק ברעיון, אלא גם בהשפעה".

 ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון: "השילוב בין תעשיית מזון חזקה ומגוונת, חקלאות מתקדמת בשטח, וטכנולוגיות פורצות דרך מתחומי הפודטק והאגרוטק, הוא המפתח לביטחון המזון של מדינת ישראל. אנחנו עדים להיווצרותו של אקו-סיסטם ישראלי שמספק מענה מלא, מהשדה ועד המדף, על בסיס מדע, קיימות וגאווה לאומית. הגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה את המובן מאליו: לקדם את תעשיית המזון בכלל, ואת המפעלים הקטנים והבינוניים בפרט".