חברת AIR הישראלית השלימה בימים האחרונים טיסת מבחן לילית, ראשונה מסוגה, של כלי התעופה החשמלי שלה, AIR ONE. המטוס הקטן מיועד לשמש הן ככלי תחבורה אישי עבור שני נוסעים והן ככלי תובלה בלתי-מאויש, המסוגל לשאת מטען של 250 קילוגרם.
הניסוי הלילי התבצע בצפון הארץ וכלל כ-15 טיסות שכל אחת מהן נמשכה כ-20 דקות בממוצע. בטיסות המבחן נבדקה גרסת התובלה הבלתי-מאוישת, המפוקחת מרחוק באמצעות מערכת בקרה ושליטה. ב-AIR הגדירו את הטיסה "היסטורית", ומסרו, כי "זו הוכחה נוספת לבטיחות הכלי גם בתנאי טיסה מורכבים". ב-AIR יבצעו בשבועות הקרובים טיסת מבחן לילית גם בפלורידה, ארה"ב.
משום ש-AIR ONE אינו מצריך רישוי מיוחד, בשל גודלו ופשטות הפעלתו, ולכן ב-AIR מעריכים כי כבר ברבעון הראשון של 2026 הכלי יורשה לטוס בשמי ארה"ב, גם בגרסה המאוישת וגם בגרסת התובלה.
מחיפה לת"א ב-20 דקות
כלי התעופה AIR ONE משתייך לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL), בדומה למסוק. הכלי כולל ארבעה מדחפים כפולים וכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית. ככלי תעופה מאויש, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים למרחקים בינוניים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. כלומר, הוא יוכל להשלים טיסה מתל אביב לחיפה בקצת יותר מ-20 דקות, כשהוא עוקף מלמעלה את הפקקים בכבישים. ככלי המכוון לשוק התעופה האזרחי, גודלו הקומפקטי מאפשר לאחסנו במוסך הביתי או במגרש חנייה. מחירו של ה-AIR ONE צפוי לעמוד על כרבע מיליון דולר.
דגם התובלה של AIR מבוקש גם במגזר הביטחוני וגם במגזר הלוגיסטי. בעבר דווח, כי משרד הביטחון הזמין מהחברה מספר דו-ספרתי של דגם התובלה. AIR גם סיפקה כלי ראשון לחיל האוויר האמריקני, שאיתו יש לחברה שיתוף פעולה מתמשך במסגרת תוכנית החדשנות AFWERX, שנועדה לקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים בין החיל לבין חברות אזרחיות.
לחברה יש גם לקוחות בשוק הלוגיסטי באסיה וצברה כמעט עשרת אלפים "הזמנות מוקדמות" (בלתי מחייבות), בעיקר מצד לקוחות המעוניינים להשתמש ב-AIR ONE ככלי תחבורה אישי - נתון המעיד על פוטנציאל השוק.
מקדימים את השוק
תחום ה-eVTOL נחשב כבר שנים להבטחה גדולה בעולם התעופה, הן ככלי תחבורה ("מוניות מעופפות") שיסייע להפחית את הגודש בכבישים והן ככלי תובלה לשינוע סחורות וחבילות. יש שלל חברות בעולם המנסות לממש את ההבטחה, כדוגמת Joby האמריקנית, שגייסה מיליארד דולר, בין היתר מטויוטה, ופיתחה מונית eVTOL לחמישה נוסעים במהירות של 200 קמ"ש; Archer שפיתחה כלי לארבעה נוסעים במהירות של 150 קמ"ש, ושמשתפת פעולה עם חברת התעופה יונייטד איירליינס, ועוד כמה מתחרות אירופיות וסיניות.
בפני כל החברות הללו ניצבים עוד לא-מעט אתגרים עד שייפתחו בפניהן השמיים. מרביתן בחרו לפתח כלים מאוד גדולים ויקרים, צעד שמקשה עליהן רגולטורית, משום שהן נדרשות לקבל רישוי של מטוס מסחרי, כדוגמת בואינג 737. עלות הכלים נאמדת בעשרות מיליוני דולרים והם גם מצריכים שיוקצו עבורם מנחתים מיוחדים - אתגר משמעותי בעיקר במרחב האורבני.
AIR בחרה בקונספט אחר. ה-AIR ONE הוא קומפקטי בגודלו (7.5 מטר אורכו, 2.4 מטר רוחבו, משקלו כ-970 ק"ג) והוא נשלט על ידי מערכת שליטה ובקרה מאוד פשוטה, שמבצעת את מרבית הפעולות, לרבות המראה ונחיתה ובחירת המסלול, באופן אוטומטי. לדברי החברה, נדרשת הכשרה קצרה למדי כדי לתפעלו באופן בטוח. בהיותו כלי תעופה אזרחי, הוא מחויב בהליך רישוי פשוט יותר. כאמור, להערכת החברה כבר בתחילת 2026 הוא יזכה לרישוי מרשות התעופה הפדרלית (FAA), רישוי שיאפשר לו לטוס בכל אזור שבו מורשים מטוסים קלים לטוס (בערך 95% משטחה של ארה"ב). באשר למחיר, 250 אלף דולר אמנם אינו תג מחיר השווה לכל נפש, אך בשוק היוקרה האמריקני יש לא מעט בעלי אמצעים שיוכלו להרשות לעצמם להצטייד בכלי. להערכת החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקני צפוי להסתכם בכ-15,000 כלים בשנה.
רני פלאוט, מייסד ומנכ"ל AIR, אמר בשיחה עם "ישראל היום" כי AIR משנה את התפיסה בעולם התעופה. "מטוס יכול להיות כלי מאוד פשוט", הוא מבהיר. "ה-AIR ONE מורכב ממעט חלקים נעים ותוכנת ההפעלה שלו מאוד פשוטה. יכולת ההמראה והנחית האנכית מאפשרת לשלב את הפתרון גם במרחב האורבני. תעופה חשמלית הפכה לחזון ריאלי בשל בשלות של טכנולוגיות המנועים, הסוללות ומערכות ההפעלה".
לפלאוט יש גם הצהרה דרמטית. "אנחנו מובילים את שוק ה-eVTOL מבחינת מכירות ושעות טיסה. למעשה, מכרנו עד כה יותר כלים מכל יתר המתחרות שלנו יחד. לשאר החברות יש המון אתגרים, חלקן עדיין לא ביצעו טיסות מבחן בדגמים אמיתיים ורובן ככולן לא מסרו ללקוחות ולו כלי אחד", הוא אומר. "כבר בשנה הבאה תהיה לנו יכולת לייצר כמעט 100 כלים בשנה. אנחנו צופים האצה מסחרית ב-2026".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו