כשחושבים על הייטק ישראלי, לרוב חושבים על משרדים הצופים על שדרות רוטשילד בתל אביב, על המגדלים המגובבים והצפופים של יגאל אלון, או על עמק הסיליקון בזעיר אנפין ברמת החייל - שבהם עמלים נהגי הקטר של הכלכלה הישראלית בין הפסקת הקפה לארוחת הצהריים המסובסדת.
אבל מרחק נסיעה קצר משם יש סצנה טכנולוגית שוקקת חיים לא פחות. מסיפורי ההצלחה הוותיקים ועד לסטארטאפים החדשים והמבטיחים, ההייטק הירושלמי מציג מודל שונה של חדשנות - כזה המשלב בין האופי המיוחד של העיר למרקם האנושי המגוון שלה.
שני חדי־קרן מהעברית
ההייטק הירושלמי החל להתפתח בשנות ה־70, כאשר חברות בינלאומיות כמו אינטל הקימו מרכזי פיתוח בעיר, בעיקר כדי לנצל את המשאב האנושי של האוניברסיטה העברית, שמספקת בכל שנה כ־3,000 בוגרים ובוגרות של מקצועות רלוונטיים.
ואכן, שני היוניקורנים הבולטים ביותר שצמחו בירושלים - מובילאיי ולייטריקס - נוסדו על ידי בוגרי העברית. את מובילאיי, שעוסקת בטכנולוגיות רכב אוטונומי, ייסד פרופ' אמנון שעשוע מבית הספר למדעי המחשב ולהנדסה, ולייטריקס, המתמחה בעיבוד תמונת וידאו, נוסדה על ידי חמישה דוקטורנטים שנפגשו באוניברסיטה.
בירושלים פועלות חברות רב־לאומיות מובילות, כמו קרוס ריבר ואקס ליבריס, וב־2023 פתחה גם ענקית הטכנולוגיה אפל מרכז פיתוח בעיר. בנוסף, קרנות השקעה ומאות סטארטאפים קטנים, בינוניים וגדולים פועלים בעיר בעשרות מתחמי עבודה, בנייני משרדים ומעבדות מחקר.
המספרים האלה צפויים לגדול. אחרי שבמשך זמן רב לא נבנו מרכזי תעסוקה מרכזיים נוספים מעבר לגן הטכנולוגי והר חוצבים, הרי שבקרוב יוקמו מרכזים חדשים, כמו "פארק העברית" בקמפוס גבעת רם, שמתאכלס בימים אלה, ורובע הכניסה לעיר, שבו יהיו לפי התכנון יותר ממיליון מ"ר המיועדים בעיקר לתעסוקה ולמסחר.
"ירושלים היא מיקרו־קוסמוס של החברה הישראלית והיא מוכיחה שגם ההייטק יכול להיות כזה", מסבירה אילה לונדנר, מנהלת פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים. "בניגוד לדימוי של ענף טכנולוגי הומוגני, כאן צומחת תעשיית הייטק רב־שכבתית, המשלבת באופן הולך ומתרחב נשים, חרדים וערבים".
אז מה באמת מייחד את סצנת ההייטק הירושלמית? שוחחנו עם שלושה יזמים טכנולוגיים שבחרו לפעול בעיר כדי להבין את האקוסיסטם המקומי.
"נדרש שינוי תשתיתי"
"אנחנו ירושלמים בכל ליבנו - חיים פה, גדלנו פה, ומאמינים בעיר הזאת", מספר גיל קרויזר, מנכ"ל Solargik, שמפתחת טכנולוגיה של מערכות מעקב סולאריות חכמות המשלבות בין ייצור חשמל לחקלאות. החברה הוקמה באפריל 2021 על ידי קרויזר (מנכ"ל) וישראל קרויזר (CTO) וכיום מעסיקה 80 עובדים ברחוב עמק רפאים. "סולארגיק היא המשך ישיר לעשייה סולארית ירושלמית שהחלה כבר בשנות ה-80 ושראתה את ירושלים מתפתחת למעצמת אנרגיה סולארית עולמית. כשעושים טוב לעולם, זה הכי טבעי שזה יקרה בירושלים, 'כי מציון תצא תורה'", מוסיף קרויזר.
"הבחירה בירושלים מבחינתנו הייתה טבעית, מכיוון ששלושת המייסדים שלנו נפגשו במהלך לימודיהם המתקדמים בפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית", מסביר יהודה וידל, מנכ"ל Lidwave, שמפתחת חיישני LiDAR על שבב בטכנולוגיית 4D, המיועדים ליישומים בתעשיות הרכב, הרחפנים והאבטחה. "ירושלים הציעה לנו שילוב ייחודי של מצוינות אקדמית עם אקו-סיסטם מתפתח של יזמות טכנולוגית". החברה הוקמה ב-2019 על ידי וידאל (מנכ"ל) ואורי וייס (שותף) והצוות שלה מונה 20 עובדים שפועלים בהר חוצבים.
"ירושלים מעניקה לנו פרספקטיבה רחבה יותר על הצרכים העולמיים האמיתיים", מוסיף וידל תובנה על הפעילות בעיר. "בניגוד ל'בועה' שלעתים מאפיינת מרכזי הייטק, ירושלים עם המגוון האנושי והאתגרים היומיומיים שלה, מחברת אותנו למציאות מורכבת יותר. גם הסביבה הגיאוגרפית של ירושלים, עם ההרים והעמקים שלה והתנאים המגוונים, מספקת לנו 'מגרש ניסויים' מרתק לבדיקת הטכנולוגיה הייחודית שלנו".
"בחרנו להקים את החברה בירושלים בגלל האנרגיה הייחודית של העיר, קהילה שחושבת בגדול, מונעת ממשמעות ורצון ליצור משהו שגדול ממנה", מספר אהרן הורביץ, מנכ"ל Fullpath, שמפתחת פלטפורמת דאטה ואוטומציה לשיווק ומכירות בענף הרכב. "גרתי כאן כשעליתי לארץ וכאן גם פגשתי את השותפים שלי והתחלנו לפתח את הרעיון". החברה, שהוקמה ב-2015 על ידי אהרן הורוביץ, אליאב משה וישי גולדשטין, גייסה עד כה 57 מיליון דולר ומעעסיקה 250 עובדים במשרדיה בשכונת תלפיות בעיר.
הורביץ מדגיש את היתרון הייחודי של מיקום החברה: "ירושלים היא יעד ייחודי, שלפעמים מושך אפילו יותר מהמרכז, במיוחד עבור אורחים מחו"ל, שרוצים לבקר ולחוות את העיר. העובדה שאנחנו פועלים מירושלים מאפשרת לנו לפגוש שותפים, משקיעים ואנשים שמגיעים במיוחד לעיר - הזדמנות שלא בהכרח הייתה מתאפשרת אם היינו ממוקמים במרכז".
יתרונות וקשיים
"המרקם החברתי של ירושלים הוא אחד הנכסים הגדולים של סולארגיק", מדגיש קרויזר. "אנחנו מאמינים בשליחות החברתית שלנו לא פחות מהסביבתית, והצוות שלנו משקף את זה: מגוון מאוד - דתית, אתנית, מגדרית ופוליטית. זה לא רק ערך חשוב, אלא גם יתרון ממשי".
וידל מוסיף: "עבורנו, גיוון מחשבתי הוא לא רק יתרון - אלא הכרח. הרקעים השונים והפרספקטיבות הייחודיות שמביאים עובדים מקהילות שונות בירושלים מאפשרים לנו לבחון אתגרים מזוויות שונות ולהגיע לפתרונות יצירתיים וחדשניים בצורה יוצאת דופן".
שובו של הטלפון הקווי: למה יותר ויותר צעירים בוחרים בטכנולוגיה מיושנת?
מזרזיר לניו יורק: בני נוער בדואים ייצגו את ישראל בתחרות יזמות עולמית
פרסומת | למה כולם מדברים על בריאות העין?
בהשקעה של 5 מיליארד שקל: קבוצת Awz תקים באשקלון מפעל שבבים מתקדם
חברת הסייבר גייסה 75 מיליון דולר והמיזם הסולארי שבר שיא עולמי בגיוס המונים - מסכמים שבוע בטק הישראלי
עם זאת, היזמים מודים שיש גם אתגרים בהפעלת חברת הייטק בירושלים. "נדרש שינוי תשתיתי: שיפור תחבורה, הקמת אזורי תעשייה ייעודיים, והטבות מס אמיתיות לחברות שמשקיעות בעיר", אומר קרויזר.
"ירושלים עדיין לא מותאמת במלואה לעולם ההייטק - במיוחד עבור צעירים שמחפשים סצנה קהילתית תוססת ואקו-סיסטם כמו שיש בתל אביב. לכן, כמו עוד חברות ירושלמיות מובילות, גם אנחנו משקיעים לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בבניית תרבות ארגונית שתשאיר את הכישרונות בעיר", הוא מוסיף.
הורביץ מוסיף: "נתקלנו באתגרים כמו מאגר כישרונות מצומצם ותחושת ריחוק מהתנועה העסקית של המרכז. עם זאת, זה אפשר לנו להגיע לטאלנטים איכותיים ומגוונים, ולפעול בסביבה שקטה, ממוקדת ויצירתית".
העתיד של ההייטק הירושלמי
לונדנר מהרשות לפיתוח ירושלים אופטימית לגבי העתיד: "אנחנו עוקבים אחר הנתונים ורואים שהטק הירושלמי במגמת צמיחה. ההתפתחות לא מתרחשת מאליה, היא תוצר של מיזמים רבים לפיתוח העיר, בראשן, תכנון אזורי התעסוקה וקידום אקוסיסטם פעיל. ביחד עם משרד ירושלים ומסורת ישראל, ובשיתוף עיריית ירושלים, אנחנו פועלים להעניק את הסיוע והתמיכה הנדרשים לתעשייה בעיר. אנו צופים שבדומה לחברות שמגיעות כבר היום לירושלים, חברות נוספות יזהו את הפוטנציאל הרב הטמון בעיר ויצטרפו אליהן".
"ירושלים לא צריכה לשכפל את מודל ההייטק של המרכז, אלא לבסס את עצמה כמרכז תרבותי וחברתי ייחודי וחזק", מציע הורביץ חזון לעתיד ההייטק המקומי. "כדי להפוך למוקד טכנולוגי מוביל, ירושלים צריכה למנף את המעמד שלה כצומת גלובלית מגוונת, ולמשוך תחומים שמתאימים לרוח הזאת – כמו השקעות אימפקט וטכנולוגיה עמוקה, שבהם יש לה כבר יתרון דרך מוסדות כמו האוניברסיטה העברית ומובילאיי".
"אנו מאמינים שבשנים הקרובות ירושלים תהפוך למוקד מוביל בתחום הדיפ-טק, עם התמחות בטכנולוגיות חישה מתקדמות, פוטוניקה ואינטגרציה של שבבים אופטיים", מוסיף וידל לתחזיות האופטימיות. "ההצלחה שלנו ושל חברות רבות אחרות בעיר מוכיחה שחברות טק ירושלמיות יכולות להתחרות בזירה העולמית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו