"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מקסיקו תובעת את גוגל: "אל תשנו את שם המפרץ שלנו"

נשיאת מקסיקו טוענת כי צו הנשיא טראמפ לשינוי השם חל רק על האזור בשליטת ארה"ב • גוגל שינתה את השם ל"מפרץ אמריקה" עבור משתמשים אמריקנים • חברות טכנולוגיה נוספות נדרשות להחליט כיצד להגיב • מומחים: "זהו מקרה תקדימי של השפעת פוליטיקה על קרטוגרפיה דיגיטלי"

,עודכן
0השמעה
הנשיא טראמפ עם מפה ובה שמו המעודכן של מפרץ מקסיקו: מפרץ אמריקה. צילום: אי.פי

מקסיקו הגישה תביעה נגדענקית הטכנולוגיה גוגלבעקבות החלטת החברה לשנות את שם "מפרץ מקסיקו" ל"מפרץ אמריקה" עבור משתמשים אמריקנים בשירות המפות שלה, כך דווח אתמול (ראשון) ב-CBS News. השינוי בוצע, כזכור, בעקבותצו נשיאותי שהוציא נשיא ארה"ב דונלד טראמפבתחילת כהונתו.

התביעה מממשת את האיום שהשמיעהנשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, בפברואר האחרון, כאשר הצהירה כי ממשלתה תפנה לערכאות משפטיות אם החברה לא תחזיר את השם המקורי למפות. במהלך מסיבת עיתונאים שקיימה ביום שישי, הבהירה שיינבאום: "לארה"ב אין סמכות לשנות את שם המפרץ כולו, מכיוון שזהו עניין בינלאומי".

נשיאת מקסיקו במסיבת עיתונאים, השבוע. "לארה"ב אין סמכות לשנות את שם המפרץ כולו, מכיוון שזהו עניין בינלאומי",צילום: אי.אף.פי

לפי דיווחים, גוגל שינתה את השם ל"מפרץ מקסיקו (מפרץ אמריקה)" עבור משתמשים במדינות אחרות מלבד ארה"ב ומקסיקו, בעוד שמשתמשים במקסיקו ממשיכים לראות את השם המקורי. עבור משתמשים אמריקנים, השם שונה באופן מלא ל"מפרץ אמריקה".

"אנחנו במקסיקו איננו יכולים להחליט לשנות את שמה של מדינה, הר או אגם בארצות הברית", הדגישה שיינבאום. "החלק שנמצא בטריטוריה שלהם יכול להיקרא כפי שהם מחליטים, אבל החלק ששייך למקסיקו אינו יכול להשתנות. גם החלק ששייך לקובה אינו יכול להשתנות. מה שאנחנו אומרים לגוגל זה "היצמדו למה שממשלת ארצות הברית אישרה'".

לפני מסיבת העיתונאים, מקסיקו שלחה מכתבים לגוגל בבקשה שלא לשנות את שם המפרץ בשטח המים הטריאטוריאליים שלה. בתגובה, כריס טרנר, סגן נשיא לענייני ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל, הבהיר כי לחברה אין כוונה לשנות את מדיניותה בנושא. במקביל, בית הנבחרים האמריקני אישר ביום חמישי האחרון הצעת חוק שתעגן את שינוי השם.

השפעה על תעשיית הטכנולוגיה

ממשל טראמפ הפעיל לחץ משמעותי על גופים פרטיים לאמץ את השם החדש "מפרץ אמריקה". הדבר הגיע עד כדי איסור על סוכנות הידיעות אי.פי להשתתף בתדרוכי העיתונאים בבית הלבן, לאחר שסירבה להשתמש בשם החדש בדיווחיה הראשוניים - איסור שבית משפט פדרלי הורה לבטל בחודש שעבר.

מפרץ מקסיקו (מפרץ אמריקה) בגרסת גוגל מפות למשתמשים בינלאומיים,צילום: צילום מסך

גוגל הייתה מהחברות הראשונות שנענו לדרישת טראמפ, ושינתה את השם במפות גוגל הן באפליקציה והן בגרסת הדפדפן כבר ב-10 בפברואר. אפל מיהרה ללכת בעקבותיה. לעומתן, שירות המפות MapQuest נמנע מלהיכנע ללחץ, ואף יצר אתר ייעודי המלגלג על שינוי השם.

מומחים למשפט בינלאומי מציינים כי זהו מקרה תקדימי של התנגשות בין ריבונות מדינתית לבין כוחן של חברות טכנולוגיה גלובליות. "חברות טכנולוגיה נמצאות במצב מורכב כאשר עליהן לבחור בין דרישות סותרות של מדינות שונות. ההחלטה של גוגל להציג מפות שונות למשתמשים שונים היא ניסיון לפתרון ביניים, אך כפי שאנו רואים, הוא אינו מספק את כל הצדדים", אמר מומחה אירופאי ל-CBS.

כך או כך, מקרה זה מדגים את האתגרים העומדים בפני חברות טכנולוגיה בעידן שבו מידע דיגיטלי הופך לזירת מאבק גיאופוליטי, וייתכן שיוביל לתקדימים משפטיים חדשים בתחום הממשק שבין טכנולוגיה, ריבונות ומיפוי דיגיטלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר