בגילוי מפתיע שמסעיר את עולם המחקר ההיסטורי, חוקרים מספריית אוניברסיטת קיימברידג' חשפו אוצר תרבותי נדיר: דפים מכתב יד מימי הביניים המספרים את עלילותיהם של מרלין והמלך ארתור.
הפרגמנטים העתיקים, שנכתבו בצרפתית עתיקה במאה ה-13, התגלו מוסווים בתפקיד מפתיע – ככריכה של ספר רישום נכסים מהמאה ה-16. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת הצליחו החוקרים לחשוף את תוכן הדפים מבלי לפגוע בהם, ובכך לפתוח צוהר נדיר אל עולם האבירים, הקסמים והמאבקים שכבש את דמיונם של בני אירופה לפני כ-800 שנה.
תגלית שמסתתרת בין הדפים
במה שמתואר על ידי החוקרים כ"חוויה של פעם בחיים", נחשפו שני דפים נדירים מכתב יד עתיק בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. הדפים מהווים חלק מיצירה הידועה בשם "Suite Vulgate du Merlin" (המשך מרלין לפי הוולגטה), שנכתבה במקור בשנת 1230 ומהווה המשך ישיר לסיפור המקורי של מרלין והמלך ארתור.
סיאן קולינס, ארכיונאית לשעבר בקיימברידג', הבחינה לראשונה בפרגמנט בשנת 2019 בעת קטלוג מחדש של רשומות נכסים מאחוזת האנטינגפילד, שהייתה בבעלות משפחת ואנק מהבינגהאם, בסאפוק שבאנגליה. הדפים, ששימשו ככריכה לרישום נכסים, נרשמו בעבר כסיפור על סר גאוויין מהמאה ה-14.
אולם קולינס, המשמשת כיום כראש האוספים המיוחדים והארכיונים באוניברסיטת וויילס טריניטי סיינט דייוויד, שמה לב שהטקסט נכתב בצרפתית עתיקה, השפה שהייתה בשימוש האצולה וחצר המלוכה האנגלית לאחר הכיבוש הנורמני בשנת 1066. היא גם הבחינה בשמות כמו גאוויין ואקסקליבר בטקסט.
עלילות גבורה וקסם
החוקרים הצליחו לפענח טקסט המתאר קרב מרתק ואת ניצחונם הסופי של גאוויין, אחיו ואביו המלך לות' נגד המלכים הסקסוניים דודליס, מוידאס, אוריאנסס וברנדלוס. הדף השני מביא תיאור ציורי מחצר המלך ארתור, שבו מרלין מופיע מחופש לנגן נבל מרהיב ביופיו:
"בעוד הם שמחים בחגיגה, וקיי הסנסקל (האחראי על משק הבית המלכותי) הביא את המנה הראשונה למלך ארתור ולמלכה גוויניבר, הגיע האיש הנאה ביותר שנראה אי פעם בארצות הנוצריות. הוא לבש גלימת משי חגורה ברתמת משי ארוגה בזהב ואבנים יקרות שנצצו בבהירות כזו שהאירו את כל החדר."
ד"ר אירן פאברי-טהרנצ'י, מומחית לצרפתית באוספים וקישור אקדמי בספריית אוניברסיטת קיימברידג', מסבירה שההמשך "מספר לנו על תחילת שלטונו של ארתור: הוא מתמודד עם מרד של ברונים בריטים המטילים ספק בלגיטימיות שלו ונאלץ להילחם בפולשים חיצוניים, הסקסונים. לאורך כל הדרך, ארתור נתמך על ידי מרלין המייעץ לו אסטרטגית ועוזר לו בשדה הקרב. לפעמים מרלין משנה צורה כדי להרשים ולבדר את בני שיחו."
CT לספרים
במקום לסכן את הדפים השבירים בהסרת התפרים ופתיחתם, השתמש צוות החוקרים בטכנולוגיה מתקדמת כדי לחשוף את סודותיהם. באמצעות הדמיה וסריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הצליחו החוקרים ליצור מודל תלת-ממדי של הדפים ולפתוח אותם וירטואלית כדי לקרוא את הסיפור.
צוות המחקר צילם את המסמכים לאורך אורכי גל שונים של אור, כולל אולטרה-סגול ואינפרא-אדום, כדי לשפר את קריאות הטקסט ולחשוף פרטים נסתרים והערות בשוליים. סריקות ה-CT הראו שככל הנראה הייתה פעם רצועת עור סביב הספר שהחזיקה את הכל במקום, אשר שפשפה חלק מהטקסט. רצועות מפותלות של קלף, הנקראות "tackets", יחד עם חוט חיזקו את הכריכה.
"סדרה של ציוד צילום מתמחה כמו עדשת גישוש וכן אביזרים פשוטים כמו מראות שימשו לצילום חלקים בלתי נגישים אחרת של כתב היד," הסבירה אמלי דבלוב, צלמת במעבדת הדמיית המורשת התרבותית בספריית אוניברסיטת קיימברידג'.
מסעו של כתב היד לאורך ההיסטוריה
לאחר ניתוח הדפים, מאמינים החוקרים שכתב היד, הנושא אותיות פתיחה דקורטיביות בצבעי אדום וכחול, נכתב בין השנים 1275 ל-1315 בצפון צרפת, ולאחר מכן יובא לאנגליה.
החוקרים סבורים שהיה זה גרסה מקוצרת של "Suite Vulgate du Merlin". מכיוון שכל עותק נכתב בכתב יד על ידי סופרים מימי הביניים, תהליך שעשוי לקחת חודשים, ישנן טעויות סופר ייחודיות, כמו "דורילס" במקום "דודליס" עבור אחד משמות המלכים הסקסוניים.
"כל עותק ימי ביניימי של טקסט הוא ייחודי: הוא מציג הרבה וריאציות מכיוון שהשפה הכתובה הייתה הרבה יותר זורמת ופחות מקודדת מאשר בימינו," מסבירה פאברי-טהרנצ'י. "כללי דקדוק ואיות נקבעו הרבה יותר מאוחר".
היה נוהג נפוץ להשליך ולמחזר כתבי יד ישנים מימי הביניים בסוף המאה ה-16 כאשר הדפוס הפך לפופולרי, והערך האמיתי של הדפים הפך להיות הקלף העמיד שלהם, שיכול היה לשמש ככריכות, מסבירה פאברי-טהרנצ'י.
"כנראה שהיה קשה יותר לפענח ולהבין צרפתית עתיקה, וגרסאות אנגליות עדכניות יותר של הרומנסות הארתוריאניות, כמו 'המוות של ארתור' של סר תומאס מאלורי, היו זמינות עכשיו לקוראים באנגליה," היא מוסיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו