הרשת גועשת. מינויו של חבר הכנסת אלמוג כהן לסגן שר שימש כ"נציג ראש הממשלה בישיבות בתחום הבינה המלאכותית" הפך עד מהרה לבדיחה ויראלית – ממים, סטטוסים, טוקבקים עוקצניים. אבל רגע לפני שכולנו שוב משתפים את אותו פוסט עם פוטושופ מוצלח, אולי דווקא הגיע הזמן לעצור ולשאול: אולי דווקא הגיע הזמן שנתחיל לקחת את הנושא הזה ברצינות?
הבינה המלאכותית איננה גימיק. היא גם לא שייכת רק לגוגל, או למהנדסים במרחק שלוש סיגמא מאיתנו. זו מהפכה שקטה – שמעצבת מחדש את הדרך שבה אנחנו לומדים, עובדים, חושבים וחיים. חינוך, בריאות, תעסוקה, משפט, ביטחון – כל תחום עובר טלטלה. ולכן, דווקא כן ראוי וחשוב שיהיה לה ייצוג ממשלתי ייעודי, עם אחריות רגולטורית, מוסרית ואסטרטגית.
ברייקינג: צילום מסך מיומו הראשון של אלמוג כהן כסגן השר לבינה מלאכותית pic.twitter.com/FEdGsyzX5S
— PnL (@PnL63962200) May 5, 2025
אם לא נמהר, נישאר מאחור.
האיחוד האירופי העביר השנה את AI Act – חוק תקדימי שקובע רגולציה מבוססת-סיכון על שימושים בטכנולוגיה, וייכנס לתוקף באוגוסט 2025; בבריטניה, הוקם גוף בשם AI Safety Institute, המפקח על בטיחות מערכות מתקדמות (כולל GPT-4 ו-Gemini); בארה”ב, הצו הנשיאותי המקיף שהעביר ביידן ב-2023 בוטל בינואר האחרון עם כניסתו של טראמפ, כחלק מתפיסת ממשל שונה לגמרי – פחות רגולציה, יותר שוק חופשי.
ובישראל? הרשות להגנת הפרטיות הוציאה טיוטת המלצות, האקדמיה מדברת, ההייטק רותח – אבל אין מדיניות, אין גוף אחראי, ואין שום חקיקה שתומכת או מפקחת על עולמות הבינה המלאכותית.
במערכת החינוך, אנחנו רואים תלמידים מגישים עבודות שנכתבו על ידי ChatGPT – לעתים בלי להבין את הנושא. בבתי המשפט בארה”ב כבר נקנסו עורכי דין על שימוש לא אחראי בבינה מלאכותית משפטית.
ומהצד השני – AI כבר עוזרת לאבחן מחלות נדירות, לתרגם מסמכים משפטיים, ואפילו לחזות סיכונים פיננסיים. כלומר, אין כאן לא רק סכנות, אלא גם הזדמנויות חשובות.
אז האם סגן השר כהן הוא האדם שינהל את זה בהצלחה? ימים יגידו, אבל עצם ההבנה שצריך מדיניות, גוף מרכזי, וקשר הדוק בין טכנולוגיה, רגולציה ואתיקה - היא התחלה.
כך או כך, העתיד לא מחכה. הוא כבר כאן, עכשיו, ואם לא ננהל אותו – מישהו אחר ינהל אותנו.
הכותב הוא שותף מנהל ב-Amplefields Investments
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו