"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

הגיע הזמן לקחת את הבינה המלאכותית ברצינות

מינוי של אלמוג כהן לנציג ראש הממשלה בישיבות בתחום הבינה המלאכותית עורר דיון נרחב ברשת, רובו התייחס בביטול והומור למינוי החדש • אבל לניהול מדיניות ציבורית של AI יש חשיבות עליונה - ולישראל אסור לפגר מאחור

,עודכן
0השמעה
אלמוג כהן (ארכיון). האם הוא האדם שינהל את זה בהצלחה? ימים יגידו. צילום: אריק סולטן

הרשת גועשת. מינויו של חבר הכנסת אלמוג כהן לסגן שר שימש כ"נציג ראש הממשלה בישיבות בתחום הבינה המלאכותית" הפך עד מהרה לבדיחה ויראלית – ממים, סטטוסים, טוקבקים עוקצניים. אבל רגע לפני שכולנו שוב משתפים את אותו פוסט עם פוטושופ מוצלח, אולי דווקא הגיע הזמן לעצור ולשאול: אולי דווקא הגיע הזמן שנתחיל לקחת את הנושא הזה ברצינות?

הבינה המלאכותית איננה גימיק. היא גם לא שייכת רק לגוגל, או למהנדסים במרחק שלוש סיגמא מאיתנו. זו מהפכה שקטה – שמעצבת מחדש את הדרך שבה אנחנו לומדים, עובדים, חושבים וחיים. חינוך, בריאות, תעסוקה, משפט, ביטחון – כל תחום עובר טלטלה. ולכן, דווקא כן ראוי וחשוב שיהיה לה ייצוג ממשלתי ייעודי, עם אחריות רגולטורית, מוסרית ואסטרטגית.

ברייקינג: צילום מסך מיומו הראשון של אלמוג כהן כסגן השר לבינה מלאכותיתpic.twitter.com/FEdGsyzX5S

— PnL (@PnL63962200)May 5, 2025

אם לא נמהר, נישאר מאחור.

האיחוד האירופי העביר השנה את AI Act – חוק תקדימי שקובע רגולציה מבוססת-סיכון על שימושים בטכנולוגיה, וייכנס לתוקף באוגוסט 2025; בבריטניה, הוקם גוף בשם AI Safety Institute, המפקח על בטיחות מערכות מתקדמות (כולל GPT-4 ו-Gemini); בארה”ב, הצו הנשיאותי המקיף שהעביר ביידן ב-2023 בוטל בינואר האחרון עם כניסתו של טראמפ, כחלק מתפיסת ממשל שונה לגמרי – פחות רגולציה, יותר שוק חופשי.

ובישראל? הרשות להגנת הפרטיות הוציאה טיוטת המלצות, האקדמיה מדברת, ההייטק רותח – אבל אין מדיניות, אין גוף אחראי, ואין שום חקיקה שתומכת או מפקחת על עולמות הבינה המלאכותית.

במערכת החינוך, אנחנו רואים תלמידים מגישים עבודות שנכתבו על ידי ChatGPT – לעתים בלי להבין את הנושא. בבתי המשפט בארה”ב כבר נקנסו עורכי דין על שימוש לא אחראי בבינה מלאכותית משפטית.

ומהצד השני – AI כבר עוזרת לאבחן מחלות נדירות, לתרגם מסמכים משפטיים, ואפילו לחזות סיכונים פיננסיים. כלומר, אין כאן לא רק סכנות, אלא גם הזדמנויות חשובות.

אז האם סגן השר כהן הוא האדם שינהל את זה בהצלחה? ימים יגידו, אבל עצם ההבנה שצריך מדיניות, גוף מרכזי, וקשר הדוק בין טכנולוגיה, רגולציה ואתיקה - היא התחלה.

כך או כך, העתיד לא מחכה. הוא כבר כאן, עכשיו, ואם לא ננהל אותו – מישהו אחר ינהל אותנו.

הכותב הוא שותף מנהל ב-Amplefields Investments

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר