אחרי שממשל טראמפ אסר לאחרונה, כחלק ממלחמת הסחר המסלימה בין המעצמות, על חברת אנבידיה להמשיך ולייצא לסין שבבי AI למרכזי נתונים מכל סוג שהוא, שחקנית מקומית מנסה למלא את החלל ולהשאיר את סין חזק במרוץ הבינה המלאכותית המתעצם. לפי דיווחים שונים, חברת וואווי (Huawei) מאיצה בימים אלה את הייצור של שבב AI חדש, Ascend 910C, שמיועד להוות חלופה לשבביה העוצמתיים של אנבידיה.
וואווי כבר החלה לספק דוגמיות של השבב החדש לספקיות ענן וחברות AI מקומיות כמו עליבאבא ודיפסיק, ושואפת לייצר עוד השנה מאות אלפי יחידות של השבב החדש. המאמץ של וואווי לספק חלופה לאנבידיה אינו רק סוגיה של תחרות מסחרית בשוק תשתיות ה-AI, אלא נושא עם חשיבות לאומית-אסטרטגית עבור סין בחתירתה לעצמאות טכנולוגית ובמאבקה מול ארצות הברית על עליונות בתחום ה-AI, וישנם השואלים האם ההגבלות האמריקניות לא רק שלא הצרו את צעדיה של סין, אלא דווקא הפכו אותה למעצמה שוות ערך.
וואווי לא הכריזה באופן רשמי וגלוי על השבב החדש, והדיווחים לגבי ביצועיו מעט סותרים. לפי מקורות מסוימים, שככל הנראה מגיעים מתוך וואווי, השבב החדש מספק יכולות עיבוד וזיכרון השקולים לשבב הדור הקודם של אנבידיה, H100. מדובר בהצהרה דרמטית, אך יש לקחתה בעירבון מוגבל. לפי דיווח מהימים האחרונים בבלוג הטכנולוגי Tom's Hardware, חוקרים מחברת ה-AI הסינית דיפסיק בחנו לאחרונה את השבב וגילו שהוא נופל בחסר בכל הנוגע לאימון מודלים, וכי הוא מריץ מודלי AI "בשיעור של 60% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה".
גם המבנה ההנדסי של השבב חושף את קשיי הפיתוח של וואווי. ה-910C הוא מעין "ייצור כלאיים", שמחבר במארז מיוחד שני שבבי הדור הקודם - 910B. כלומר, בשונה מאנבידיה, שמציעה בכל דור חדש קפיצת מדרגה ברמת התכנון, ה-910C הוא מעין "אלתור".
עוד סימן שאלה נוגע ליכולתה של וואווי לייצר את השבב בכמות שתשביע את הצמא האדיר בקרב חברות הענן וה-AI הסיניות, כעת כשצינור האספקה של אנבידיה לשוק הסיני נחסם. ייצור שבבים כה מתקדמים מחייב אקוסיסטם שלם של טכנולוגיות חדשניות, ובשנים האחרונות האמברגו האמריקני המתהדק מקשה על סין יותר ויותר להשיג גישה לציוד החיוני הזה.
נקודת התורפה הסינית מצויה בשתי חוליות קריטיות בתהליך ייצור השבבים: ההגבלות האמריקניות חוסמות את הגישה של סין לשתי ספקיות, TSMC הטאיוונית ו-ASML ההולנדית, שבלעדיהן לא ניתן לייצר שבבי AI מתקדמים כמו אלה של אנבידיה. ASML היא החברה היחידה בעולם המספקת מכונות ליתוגרפיית EUV. מכונות אלה, באמצעות שימוש באופטיקה מתקדמת, מאפשרות "לחצוב" בפרוסת הסיליקון טרנזיסטורים מזערים בגודל של 7 ננומטר ומטה. מנכ"ל ASML העריך באחרונה כי "מניעת המכונות הללו מסין תנציח פיגור של 10-15 שנה אחרי המערב".
היצרניות הסיניות גם אינן מצליחות להדביק את הפער מול TSMC. לשם ההמחשה, TSMC צפויה להתחיל עוד השנה בייצור טרנזיסטורים ב-3 ננומטר, ואף חשפה לפני כשבוע ייצור ב-1.4 ננומטר, שיושק ב-2028. לעומת זאת, SMIC הסינית, המייצרת עבור וואווי את שבביה, עדיין "תקועה" ב-7 ננומטר, שזהו התהליך שאנבידיה ייצרה את שבב ה-AI שלה ב-2020.
הקפיצה מ-7 ננומטר ומטה היא מורכבת, וסין תתקשה לבצע אותה ללא גישה לספקיות ציוד כמו ASML ויצרניות של ציוד בדיקה כדוגמת נובה (Nova) הישראלית. ככל שהטרנזיסטורים יותר זעירים, כך ניתן לפתח ולייצר שבבים יותר יעלים ועוצמתיים. משמע כי עד סוף העשור שבביה של אנבידיה עשויים להיות עוצמתיים פי אלפי מונים מהחלופות הסיניות, דבר שיכריע את קרב ה-AI לטובת ארה"ב.
"המוח הסיני" ימציא לנו פטנטים
במפגש שנערך לאחרונה בין שליט סין, שי ג'יינפינג, לבין מייסד וואווי, רן ג'נגפיי, ניסה האחרון לשדר מסר מרגיע וטען כי התלות של תעשיית השבבים של סין במערב הולכת ופוחתת, וכי וואווי מקדמת שיתוף פעולה עם אלפי חברות סיניות כדי להשיג עד 2028 עצמאות של כ-75% בשרשרת האספקה של פיתוח וייצור שבבים. ואמנם, צילומי לוויין חושפים כי וואווי מקימה שלושה מתקני ייצור מתקדמים חדשים בסין.
גם הקהילה המדעית בסין מנסה לתרום את חלקה, ובאחרונה פורסמו בירחון Nature שני מחקרים פורצי דרך מאוניברסיטאות בסין בתחום, האחד עוסק פיתוח זיכרון "פלאש" אולטרה מהיר, שיכול להאיץ עיבוד AI במרכזי נתונים, והאחר על טרנזיסטור יעיל ומהיר, שאינו מבוסס על סיליקון. אם תגליות אלה יבשילו מסחרית, הדבר עשוי לקדם את סין צעד גדול קדימה בעצמאותה הטכנולוגית.
בשבוע שעבר אמר מייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג, כי בניגוד לסברה הרווחת סין כלל אינה מפגרת אחרי האמריקנים בתחום ה-AI. ואמנם, כמחצית מחוקרי ה-AI בעולם כיום הם סיניים, וב-2024 רשמו חברות וחוקרים סיניים יותר מ-13 אלף פטנטים בתחום ה-AI, יותר מפי 2 ממקביליהם בארה"ב. עם זאת, הפטנטים האמריקניים מצוטטים פי 7 יותר פעמים וחברות ה-AI האמריקניות השיקו ב-2024 יותר מ-40 מודלי ייסוד חדשים, לעומת 15 מודלים שהושקו באקוסיסטם הסיני.
הברחות, חברות קש וצבירת מלאים
לצד השקעתה במחקר, סין גם לא בוחלת באמצעים כדי לעקוף את הסנקציות האמריקניות, ועושה שימוש, כך לפי טענות במערב, בחברות קש, בהברחות ובניצול של אכיפה לקויה. כך, למשל, לאחרונה התגלה מעבד מתקדם מתוצרת TSMC בשבב של וואווי. המעבד הגיע לוואווי דרך חברה שלישית שרכשה אותו מ-TSMC והעבירה אותו, בהפרה של מגבלות הייצוא, לוואווי. כמו כן, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח לאחרונה, כי רשתות הברחה מצליחות להבריח אל סין את המעבד "בלאקוול" החדש של אנבידיה.
הפרצות הללו בתקנות ובאכיפה הביאו את הממשל האמריקני רק להחריף את המגבלות. ימים ספורים לפני סיום כהונתו, הוציא ממשל ביידן תקנות מאוד מחמירות, המגבילות את היכולת של חברות טכנולוגיה אמריקאיות למכור טכנולוגיות מתקדמות לשורה רחבה מאוד של מדינות, לרבות ישראל, וזאת כדי שטכנולוגיות אלה לא יזלגו לסין. תקנות אלה עוררו ביקורת רבה בתעשיית השבבים, לרבות מצד אנבידיה, בטענה כי הן יקשו על חברות טכנולוגיה אמריקאיות לקיים יחסי מסחר תקינים עם מדינות רבות בעולם. היום דווח כי ממשל טראמפ צפוי לבטל את התקנות הללו ולהציע מסגרת חלופית, וימים יגידו אם זו תצליח לתת מענה לתופעה מבלי להכביד ביתר שאת על החברות האמריקאיות.
מנכ"ל דיפסיק מודה שהמגבלות פוגעות בחברה
האירוע המכונן שהבהיר לכול שסין נושפת בעורפה של ארצות הברית בכל הנוגע ל-AI, היה כמובן הופעתה של חברת ה-AI הסינית דיפסיק. בחודש ינואר, ממש ביום השבעתו של טראמפ, השיקה דיפסיק, שעד אז לא הייתה מוכרת כלל, מודל חשיבה, R1, שהיה שקול בביצועיו למודלי החשיבה של חברות ה-AI האמריקניות כמו OpenAI וגוגל - והיא הצליחה לעשות זאת תוך שימוש במשאבי עיבוד מצומצמים לאין שיעור.
ההופעה המפתיעה של דיפסיק על במת ה-AI עוררה שני סוגים של תגובות. מחד, היו שמיהרו לפטור את דיפסיק כתוצר של גניבת קניין רוחני ותעמולה קומוניסטית, ומנגד היו שמיהרו להכריז כי הסנקציות האמריקניות כשלו ורק המריצו את סין להפוך למעצמת AI. נראה כי שתי הטענות לוקות בחסר. אף שדיפסיק השתמשה בשיטות שנויות במחלוקת, האלגוריתמים שלה מציעים שיפור משמעותי בייעול של אימון והרצת מודלים, ואמנם כיום חברות AI בכל העולם משתמשות באותן שיטות כדי לייעל את המודלים שלהן.
עם זאת, בניגוד להערכה הרווחת כי שיטות הייעול החדשות של דיפסיק יקטינו את הביקוש למעבדים, הן רק הגבירו אותו. הסיבה פשוטה: היכולת לפתח ולהריץ מודלי AI במשאבי עיבוד מצומצמים יותר רק הופכת את טכנולוגיית ה-AI לזמינה ונגישה יותר עבור יותר שחקנים, ולא רק עבור ענקיות טכנולוגיה עם כיסים של מיליארדי דולרים. ואכן, מנכ"ל דיפסיק ליאנג וונפנג אמר בריאיון לתקשורת המקומית: "כסף מעולם לא היה בעיה. איסור על ייצוא טכנולוגיות הוא הבעיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו