"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"זאוס המעופף": הכירו את הרחפן החדש שמושך אליו ברקים

ענקית התקשורת היפנית NTT פיתחה רחפן המסוגל "למשוך" ברקים מעננים • הטכנולוגיה עשויה להגן על תשתיות קריטיות • עוצמתו של ברק בודד יכולה להרג אדם, להצית שריפות ולגרום להפסקות חשמל

,עודכן
0השמעה
סופת ברקים מעל כוויית (ארכיון). צילום: אי.אף.פי

חברת התקשורת היפנית NTT הודיעה השבוע על פיתוח הרחפן הראשון בעולם המסוגל ליזום ולהכווין פגיעות ברקים - כך פורסם בכתה העת המדעי science alert. הרחפן החדשני, המתפקד כמעין כליא ברק מעופף, מסוגל למשוך אליו ברקים מתחת לעננים סוערים, לספוג את האנרגיה העצומה שלהם תוך גרימת נזק מינימלי לעצמו, ואף להמשיך לרחף באוויר אחרי הפגיעה.

אף שהטענות של החברה טרם עברו תהליך ביקורת עמיתים מדעית, אם הרחפן אכן מסוגל לבצע את מה שחברת NTT טוענת, הטכנולוגיה עשויה להגן על ערים ותשתיות קריטיות מפני נזקי ברקים ברחבי העולם.

בכל דקה, כ-6,000 ברקים פוגעים בקרקע ברחבי העולם. עוצמתו של ברק בודד יכולה להצית יערות, לבקע בטון, לגרום להתפוצצויות אדים בעצים, ולגרום לנחשולי חשמל שעלולים להוביל להפסקות חשמל נרחבות, להתכת חיווט חשמלי, או להרוס מערכות ומכשירים אלקטרוניים.

רחפן הברקים של NTT. לטענת החברה הוא שרד פגיעה ישירה,צילום: NTT

ניסוי תחת ענני סערה אמיתיים

בדצמבר 2024, החברה ערכה ניסוי באזור הררי במחוז שימאנה ביפן. כאשר סערה התקרבה, הרחפן הועלה לגובה של 300 מטרים כשהוא נושא עמו חוט מוליך שחיבר אותו למתג על הקרקע. כאשר המתג הופעל, פרץ זרם חשמלי דרך החוט, יצר הארקה חשמלית לרחפן, והגביר את עוצמת השדה החשמלי סביבו, מה שגרם לברק להימשך ישירות אל הרחפן ולפגוע בו.

לטענת החברה, הרחפן שרד את פגיעת הברק והמשיך לטוס, אף שכיסוי המגן שלו נמס חלקית. את העמידות המרשימה הזו הוא חייב לכלוב פאראדיי מתכתי - מבנה המוליך חשמל סביב המכשיר ומקטין הפרעות אלקטרומגנטיות.

החברה אף טוענת כי בבדיקות בתנאי מעבדה הרחפן שרד ברקים מלאכותיים שהיו חזקים פי חמישה מברקים טבעיים.

ברק מעל עזה (ארכיון). בכל דקה, כ-6,000 ברקים פוגעים בקרקע ברחבי העולם,צילום: אי.פי.אי

טכנולוגיה שיכולה להציל חיים ותשתיות

"NTT שואפת להגן על ערים ובני אדם מנזקי ברקים - באמצעות רחפנים המתוכננים לעמוד בפגיעות ברק ישירות, לחזות במדויק מיקומים מועדים לברקים וליזום באופן פעיל פגיעות ולהנחות אותן למקום בטוח", נכתב בהודעת החברה.

מעבר להגנה מפני ברקים, קבוצת NTT מציינת כי היא בוחנת דרכים לרתום את אנרגיית הברקים המופנית לקרקע על ידי הרחפנים שלהם כדי להשתמש בה ברשת חשמל, אולם, בשלב זה, הרעיון נותר תיאורטי בלבד.

נותר לראות אם הכרזות הרחפן החדשות של קבוצת NTT יעמדו בביקורת מדעית קפדנית, אך אין ספק שהעולם מחכה לפתרונות יעילים להגנה מפני ברקים, במיוחד לנוכח האקלים המשתנה והתלות הגוברת בתשתיות חשמל ותקשורת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר