דוח מטריד: מי מספקיות האינטרנט בישראל באמת מגנה על ילדינו מתכנים פורנוגרפיים?

הסערה שהתחוללה סביב עמודי האינסטגרם של "ראשון בידור", שהוקמו במטרה להפיץ סרטונים אלימים ותמונות חושפניות של ילדים, ילדות, נערים ונערות באזור ראשון לציון, הפנתה את תשומת הלב גם לנושא האחריות של הפלטפורמות הטכנולוגיות השונות על התכנים הפוגעניים והמסוכנים שמתפרסמים בהן.

מעבר לכך, דוח חדש של "המרכז למדיניות ובטיחות ברשת", מבית ארגון "לוקחים אחריות" (שמקדם שימוש אחראי במדיה, בדיגיטל ובחשיפה למסכים בקרב בני נוער וצעירים) בחן זו השנה השנייה את איכות הסינון שמציעות ספקיות האינטרנט והסלולר, בעבודה מול משרד התקשורת וגופים ממשלתיים.

הדוח בדק את איכות הסינון החינמי שמציעות הספקיות בארבעה מדדים: איכות ההגנה, האם יש כלל סינון, כמה קל לעקוף את הסינון, האם מופעל חיפוש בטוח תוך כדי גלישה והאם קיים סינון בדפדפנים נוספים.

הדר לבנוני, מנהלת מערך הבדיקה, סיפרה על הכנת הדוח: "לקחנו רשימה של 100 אתרים פורנוגרפיים מהפוגעניים ביותר וניסינו להיכנס אליהם דרך כל ספקיות האינטרנט בישראל - כאשר הסינון החינמי המוצע שלהן פועל. פעלנו ממגוון דפדפנים ומכשירים עם מערכות הפעלה שונות. בנינו מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמזהה לבד אם הדף נחסם או שהתוכן הפוגעני מוצג ואז וידאנו מדגמית באופן ידני את אמינותה של המערכת. חשוב להדגיש שחלק מהספקיות הציגו תחילה חסימה, אך לאחר מספר ניסיונות – ההגנה קרסה. זה אומר שגם כשיש סינון, הוא לא תמיד אפקטיבי בהתמודדות עם ניסיונות חוזרים ונשנים לצרוך תכנים מיניים קשים".

ממצאי הדוח עולה, כי זו השנה השניה ברציפות שבזק נמצאת במקום נמוך מאוד בדירוג (מקום 7 מתוך 9) ולמעשה לא עומדת ברף המינימלי, כך גם חברת 019 (שמדורגת מקום אחרון).

מי שרושמות שיפור ניכר הן חברות סלקום וגולן טלקום, שבשנה שעברה היו בתחתית הדירוג וכיום השתפרו משמעותית. במקום הראשון נמצאת חברת אינטרנט רימון (כמו בשנה שעברה), במקום השני פרטנר וגולן טלקום ובמקום השלישי סלקום.

יוסף בר דוד, מנכ"ל "המרכז למדיניות ובטיחות ברשת": "למרות שחלה התקדמות מסוימת אצל חלק מהספקיות, הנתונים עדיין מטרידים. מרבית ספקיות האינטרנט בישראל לא עומדות ברף המינימלי של הגנה על ילדים מתכנים פוגעניים. חלק מהספקיות נכשלות לחלוטין בסינון, אחרות מציעות סינון שניתן לעקוף בקלות – וזה פשוט לא מספיק. ילדים בישראל חשופים ברשת באופן שמסכן אותם נפשית, מוסרית ובמקרים מסוימים גם פיזית. זו אחריות לאומית – והגיע הזמן שחברות האינטרנט ייקחו אותה ברצינות".