בעקבות הסערה סביב עמודי האינסטגרם של "ראשון בידור", שהוקמו במטרה להפיץ סרטונים אלימים ותמונות חושפניות של ילדים, ילדות, נערים ונערות באזור ראשון לציון - מומחה מסביר היום (ראשון) ל"ישראל היום" מה החקיקה בישראל קובעת לגבי מקרים שבהם התוכן הפוגעני נוצר מצד גורם אנונימי.

"שאלת האחריות אינה פתורה בישראל, מאחר שהמחוקק לא התייחס לנושא - ואין פסיקה של בתי משפט הקובעת אחריות על הפלטפורמה עצמה בגין תכנים ברשתות חברתיות", אומר ד"ר עו"ד דן חי, מומחה לעולמות הפרטיות, הסייבר והתקשורת. "הפסיקה בארץ קובעת תנאי של 'הודעה והצהרה', לפיו, אם דיווחתי לרשת חברתית על 'תוכן גולשים' פוגעני, והפלטפורמה לא הורידה את התוכן הזה - אז בכך ניטלה אחריות על הפלטפורמה בגין אותו תוכן".

לעומת זאת, לא מתקיימת בחקיקה כיום אחריות 'מהרגע הראשון' של אותה הפלטפורמה, מאחר שלא נקבע כי תכנים מסוימים ייבדקו על ידי הרשת החברתית עוד לפני שיועלו לאוויר.

ומה עם אחריות הגולש שפירסם את התוכן הפוגעני?

"לגולש שמעלה את התוכן יש אחריות, אך כאשר אנשים מעלים תוכן פוגעני בצורה אנונימית, כמו במקרה של 'ראשון בידור' - נוצרת בעיה", עו"ד חי מסביר. "לפי המצב החוקי בארץ, אדם שנפגע לא יכול להגיש עתירה ולדרוש מספקי אינטרנט לחשוף מאיזה מחשב הועלה התוכן הפוגעני, מאחר שמדובר בעתירה נגד אדם אנונימי - והנושא לא תוקן בחוק", הוא מסכם.

לכן, נוצר מצב שבו החוק לא נותן פתרון לסיטואציה שעלולה להיות הרסנית למדי, במיוחד כאשר מדובר בילדים. "אם אדם חולה ויפרסמו את זה בצורה אנונימית, כל העולם יידע - ולא יהיה לאותו אדם מה לעשות", מסביר עו"ד חי. "זה מצב לא הגיוני וראוי שהמחוקק יפעל לשינוי הנושא. זה צריך להעיר את מי שעוסק בחקיקה, במטרה שיספק הגנה לילדים".

תכנים קשים בחשיפה גבוהה

דוח מבקר המדינה 2022 מצא כי ילדים בישראל חשופים בגילאים צעירים מאוד לתכנים קשים, ולכן ישנה עלייה בפגיעות המיניות ברשת ובחיקוי התכנים. לפי עמותת "לוקחים אחריות", ב-2023 הזהירו אנשי מקצוע מחשיפה לזוועות המלחמה ולתכני אלימות קשה הגורמת לטראומה משנית, אך עדיין כ-73% מהילדים נחשפים "בטעות" לתכנים קשים.

יחד עם זאת, על פי חוק התקשורת, תיקון 49 סעיף 4ט, מחוייבות ספקיות האינטרנט והסלולר לספק הגנה חינמית ואפקטיבית מתכנים פוגעניים כגון פורנוגרפייה ואלימות קשה.

"למרות שחלה התקדמות מסוימת אצל חלק מהספקיות, מרבית ספקיות האינטרנט בישראל לא עומדות ברף המינימלי של הגנה על ילדים מתכנים פוגעניים", אומר יוסף בר דוד, מנכ"ל 'המרכז למדיניות ובטיחות ברשת' מעמותת 'לוקחים אחריות'. "חלק מהספקיות נכשלות לחלוטין בסינון, אחרות מציעות סינון שניתן לעקוף בקלות – וזה פשוט לא מספיק. ילדים בישראל חשופים ברשת באופן שמסכן אותם נפשית, מוסרית ובמקרים מסוימים גם פיזית. זו אחריות לאומית – והגיע הזמן שחברות האינטרנט ייקחו אותה ברצינות".

לאחר חשיפת פרשת "ראשון בידור" ב"ישראל היום", "המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת" פרסם היום הודעה בתפוצה רחבה בנושא: "בסוף השבוע האחרון התקבלו במוקד 105 במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מאות דיווחים אודות פרסום תכנים פוגעניים - אלימים ומיניים כלפי ילדים ובני נוער ב'עמודי בידור' ברשתות החברתיות. אנו עדים לכך שמנהלי העמודים מעודדים ומאפשרים העלאת תמונות וסרטונים מיניים וכתיבת פוסטים אלימים ופוגעניים כנגד ילדים ובני נוער, המתפרסמים באנונימיות", כך נכתב.

"חשוב להבהיר, כי מדובר בתכנים קשים שפרסומם מהווה עבירה פלילית חמורה שהעונש לצידה הוא עד 5 שנות מאסר. חשוב להבין, כי הליך פלילי חקירתי-אכיפתי אורך זמן וכי האחריות על הפגיעה היא גם של מנהלי העמודים ולא רק של מפרסמי התוכן. במוקד 105 פועלים באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להסרת התכנים אל מול האפליקציות ואל מול חברת META בהן מופצים הפרסומים. במקביל, נפתח טיפול משטרתי-אכיפתי במקרים המתאימים".

איגוד האינטרנט הישראלי: "חשוב להבין - הנערים והנערות שנפלו קורבן לבריונות כזו, לא יכלו לעשות דבר מראש בכדי למנוע מהתכנים האלו לעלות וזו אינה אשמתם. כעת הם נאלצים להתמודד עם הפגיעה הקשה הזו, החושפת את גופם הפרטי בדרך מבזה וויראלית במיוחד. ההתמודדות הזו עשויה להוביל למגוון השלכות נפשיות ורגשיות קשות.

"אנחנו קוראים לכל ההורים, המורות והמורים, ליזום שיחה עם הילדים על התופעה הזו - לוודא כי הם עצמם לא נפלו קורבן למעשים אלו, לדבר איתם על ההשלכות החמורות של המעשים האלו על הנערים והנערות שתמונותיהם הופצו בכל רחבי האינטרנט, ולהפציר בהם שלא לתת יד לדבר".

במידה ונתקלתם.ן בפגיעה ברשת מסוג זה או מכל סוג אחר, אנחנו זמינים עבורכן.ן בקו הסיוע לאינטרנט בטוח בכתובת safe.org.il