"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חברת ענק בוחנת: האם צריך לתת זכויות למערכות בינה מלאכותית?
אנתרופיק, יוצרת הצ'אטבוט קלוד, העסיקה חוקר ראשון לרווחת מודלי AI • המחקר שלו יבחן האם מערכות AI עשויות לפתח תודעה והאם יש להעניק להן "מעמד מוסרי" • הדילמה: האם מערכות AI יחוו סבל או אושר בעתיד הקרוב?
בינה מלאכותית בבית המשפט (אילוסטרציה). צילום: Midjourney

חברת ענק בוחנת: האם צריך לתת זכויות למערכות בינה מלאכותית?

אנתרופיק, יוצרת הצ'אטבוט קלוד, העסיקה חוקר ראשון לרווחת מודלי AI • המחקר שלו יבחן האם מערכות AI עשויות לפתח תודעה והאם יש להעניק להן "מעמד מוסרי" • הדילמה: האם מערכות AI יחוו סבל או אושר בעתיד הקרוב?

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דיון שהיה עד לאחרונה נחלתם של סרטי מדע בדיוני הופך למציאות: חברת אנתרופיק, היצרנית שלהצ'אטבוט קלוד, החלה לחקור האםמערכות בינה מלאכותיתעשויות לפתח תודעה, ומה יהיו ההשלכות המוסריות אם כך יקרה.

לפי כתבה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס", אנתרופיק גייסה בשנה שעברה את חוקר הטכנולוגיה קייל פיש כחוקר "רווחת הבינה המלאכותית" הראשון בחברה. תפקידו לבחון שתי שאלות מרכזיות: האם ייתכן שקלוד או מערכות AI אחרות יפתחו תודעה בעתיד הקרוב, ואם כן - מה אנתרופיק צריכה לעשות בקשר לכך?

"אם אתה מוצא את עצמך מביא לעולם סוג חדש של ישות שמסוגלת לתקשר, להתייחס, לחשוב, לפתור בעיות ולתכנן בדרכים שבעבר קישרנו רק עם יצורים בעלי תודעה, נראה הגיוני לפחות לשאול שאלות האם למערכת זו עשויות להיות חוויות משלה", אמר פיש בראיון "לניו יורק טיימס".

פיש מעריך שישנו סיכוי נמוך (כ-15 אחוז) שקלוד או מערכת AI נוכחית אחרת כבר פיתחה מודעות. עם זאת, הוא סבור שבשנים הקרובות, ככל שמודלי AI יפתחו יכולות אנושיות יותר, חברות טכנולוגיה יצטרכו להתייחס ברצינות לאפשרות של תודעה במערכות אלה.

בינה מלאכותית (אילוסטרציה), צילום: shutterstock

ג'ארד קפלן, מדען ראשי באנתרופיק, הסכים שסביר לחקור את רווחת ה-AI לאור ההתקדמות ביכולות המודלים. אך הוא הזהיר שבדיקת מערכות AI לתודעה מאתגרת, מכיוון שהן חקייניות מעולות. "אנחנו יכולים לתגמל אותן על אמירה שאין להן רגשות בכלל, או לתגמל אותן על השערות פילוסופיות מרתקות על הרגשות שלהן", הסביר.

המחקר מתמקד גם בשאלות מעשיות, כמו האם לאפשר למודלי AI עתידיים את היכולת להפסיק לשוחח עם משתמש פוגעני או מטריד, אם הם סבורים את בקשות המשתמש מלחיצות מדי.

מעבר לטאבו המחקרי

תודעה הייתה נושא טאבו בעולם מחקר ה-AI, בעיקר מאז פיטוריו של בלייק למואן מגוגל ב-2022, לאחר שטען כי צ'אטבוט LaMDA של החברה פיתח תודעה. אולם המגמה משתנה: יותר מומחים בפילוסופיה ומדעי המוח מתייחסים ברצינות לאפשרות של תודעת AI, וחברות טכנולוגיה מתחילות לדבר על כך בגלוי.

התופעה משקפת מגמה רחבה יותר בתעשיית הבינה המלאכותית. גוגל פרסמה לאחרונה מודעת דרושים לחוקר מדעי "פוסט-AGI" שתחומי העניין שלו יכללו "תודעת מכונה". ב-Anthropic עצמה קיים ערוץ פעיל במערכת ההודעות הפנימית של החברה בשם "model-welfare#", שבו עובדים בודקים את רווחת קלוד ומשתפים דוגמאות של מערכות בינה מלאכותית המתנהגות באופן דמוי-אנושי.

בינה מלאכותית בתפקיד פסיכולוג (אילוסטרציה), צילום: נוצר על ידי AI - Midjourney

יותר ויותר אנשים מתחילים להתייחס למערכות בינה מלאכותית כאילו הן מודעות - מתאהבים בהן,משתמשים בהן כמטפליםומבקשים את עצתן. ביישום זה, חוקרים משווים את רווחת הבינה המלאכותית לרווחת בעלי חיים, ומדגישים את החשיבות לוודא ש"המקבילה הדיגיטלית לגידול תעשייתי" לא תתרחש ביחס לישויות בינה מלאכותית עתידיות.

למרות שהדיון על תודעת בינה מלאכותית היה נושא טאבו בעולם המחקר הרציני, השיח משתנה לנוכח התקדמות המערכות. מספר קטן אך גדל של מומחים בתחומים כמו פילוסופיה ומדעי המוח מתייחסים ברצינות רבה יותר לאפשרות של מודעות בינה מלאכותית, ככל שהמערכות נעשות אינטליגנטיות יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...