"הייתי המום לגלות את הדמות שלי מקדמת תרופות מפוקפקות בטיקטוק והאינסטגרם", סיפר לסוכנות הידיעות אי.אף.פי סיימון לי, שחקן דרום-קוריאני שנאלץ לצפות בכפילו הדיגיטלי משמש לקידום הונאות ברשת. לי הוא אחד משורה הולכת וגדלה של שחקנים שמצטערים על החלטתם למכור את דמותם לחברות בינה מלאכותית, תמורת סכומים שנעים בין 1,000 ל-5,000 דולר.
אדם קוי, שחקן ניו יורקי בן 29, חתם על הסכם למשך שנה תמורת 1,000 דולר עם חברת MCM. מאוחר יותר גילתה אמו של בן זוגו סרטונים של תנועה פוליטית קיצונית, שבהם הוא מופיע כ"נביא זעם" המנבא אסונות.
"הלקוחות שעבדתי איתם לא באמת הבינו למה הם מסכימים באותה עת", הסבירה אליסה מלקיודי, עורכת דין המייצגת שחקנים. לדבריה, רבים חותמים בעיניים עצומות על חוזים עם "סעיפים הנחשבים פוגעניים", לעיתים אף מעניקים "זכויות גלובליות, בלתי מוגבלות ובלתי הפיכות" על דמותם וקולם.
יש מי שמרוויח מכך - ובגדול. חברת סינתסיה הבריטית, מהמובילות בתחום אווטארים מבוססי בינה מלאכותית, הכפילה את שוויה ל-2.1 מיליארד דולר בינואר, וחתמה לאחרונה על עסקה בשווי 2 מיליארד דולר עם מאגר התמונות "שאטרסטוק" כדי להפוך את האווטארים שלה ל"אנושיים יותר".
אבל גם חברה המחויבת פומבית ל"פיתוח אתי של AI", לדבריה, אינה יכולה להבטיח שמנגנוני הסינון שלה יזהו הכל. קונור ייטס, שחקן בריטי, גילה שסרטון שבו הופיעה דמותו "שימש לקידום אברהים טראורה, נשיא בורקינה פאסו שעלה לשלטון בהפיכה ב-2022", זאת בניגוד לתנאי השימוש של סינתסיה.
"לפני שלוש שנים, מספר סרטונים חמקו ממנגנון הסינון שלנו... בגלל פער באכיפה לגבי תוכן מדויק עובדתית אך מקטב, סרטונים עם טענות מוגזמות או תעמולה", הסביר אלסנדרו וויקה, ראש ענייני תאגיד בסינתסיה ל-אי.אף.פי.
לפי נתוני החברה, כ-70% מחברות "פורצ'ן 500" רוכשות היום אווטארים מסינתסיה, בעיקר בגלל החיסכון המשמעותי בעלויות הפקה ושיווק.
סינתסיה טוענת שהיא מגבילה את השימוש באווטארים בפרסומות בתשלום במדיה החברתית או בשידורי טלוויזיה. בנוסף, החברה מאפשרת לשחקנים לבטל את השתתפותם "בכל נקודת זמן, אם הם אינם מעוניינים יותר שהאווטאר שלהם יופיע בסרטונים חדשים", אך זה לא ישפיע על סרטונים שכבר הופצו.
"בעיקרון, אנחנו מתייחסים לתוכן מזיק כאיום אבטחה חמור, בעוד שעבור אפליקציות בינה מלאכותית רבות סוג זה של תוכן הוא מודל עסקי", טוען וויקה.
אולם, שחקנים רבים לא לוקחים בחשבון שיקולים כאלה וכסף מהיר הוא עדיין המניע העיקרי שלהם. ייטס, לדוגמה, מספר שקיבל כ-5,000 דולר עבור חוזה לשלוש שנים. "זה כסף טוב עבור מעט עבודה", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו