"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"פתאום גיליתי שאני מקדם תרופות בטיקטוק"

שוק האווטארים מבוססי AI צומח במהירות ושחקנים שמכרו את דמותם מגלים שהפכו לפרזנטורים של הונאות וקונספירציות • החוזים מכילים סעיפים "בלתי הפיכים" • לפי הנתונים, 70% מחברות "פורצ'ן 500" משתמשות באווטארים

,עודכן
0השמעה
אווטאר של AI (אילוסטרציה). צילום: gettyimages

"הייתי המום לגלות את הדמות שלי מקדמת תרופות מפוקפקות בטיקטוק והאינסטגרם", סיפר לסוכנות הידיעות אי.אף.פי סיימון לי, שחקן דרום-קוריאני שנאלץ לצפות בכפילו הדיגיטלי משמש לקידום הונאות ברשת. לי הוא אחד משורה הולכת וגדלה של שחקנים שמצטערים על החלטתם למכור את דמותם לחברות בינה מלאכותית, תמורת סכומים שנעים בין 1,000 ל-5,000 דולר.

אדם קוי, שחקן ניו יורקי בן 29, חתם על הסכם למשך שנה תמורת 1,000 דולר עם חברת MCM. מאוחר יותר גילתה אמו של בן זוגו סרטונים של תנועה פוליטית קיצונית, שבהם הוא מופיע כ"נביא זעם" המנבא אסונות.

אוואטאר AI. הלקוחות לא הבינו למה הם מסכימים,צילום: shutterstock

"הלקוחות שעבדתי איתם לא באמת הבינו למה הם מסכימים באותה עת", הסבירה אליסה מלקיודי, עורכת דין המייצגת שחקנים. לדבריה, רבים חותמים בעיניים עצומות על חוזים עם "סעיפים הנחשבים פוגעניים", לעיתים אף מעניקים "זכויות גלובליות, בלתי מוגבלות ובלתי הפיכות" על דמותם וקולם.

יש מי שמרוויח מכך - ובגדול. חברת סינתסיה הבריטית, מהמובילות בתחום אווטארים מבוססי בינה מלאכותית, הכפילה את שוויה ל-2.1 מיליארד דולר בינואר, וחתמה לאחרונה על עסקה בשווי 2 מיליארד דולר עם מאגר התמונות "שאטרסטוק" כדי להפוך את האווטארים שלה ל"אנושיים יותר".

אבל גם חברה המחויבת פומבית ל"פיתוח אתי של AI", לדבריה, אינה יכולה להבטיח שמנגנוני הסינון שלה יזהו הכל. קונור ייטס, שחקן בריטי, גילה שסרטון שבו הופיעה דמותו "שימש לקידום אברהים טראורה, נשיא בורקינה פאסו שעלה לשלטון בהפיכה ב-2022", זאת בניגוד לתנאי השימוש של סינתסיה.

"לפני שלוש שנים, מספר סרטונים חמקו ממנגנון הסינון שלנו... בגלל פער באכיפה לגבי תוכן מדויק עובדתית אך מקטב, סרטונים עם טענות מוגזמות או תעמולה", הסביר אלסנדרו וויקה, ראש ענייני תאגיד בסינתסיה ל-אי.אף.פי.

לפי נתוני החברה, כ-70% מחברות "פורצ'ן 500" רוכשות היום אווטארים מסינתסיה, בעיקר בגלל החיסכון המשמעותי בעלויות הפקה ושיווק.

סינתסיה טוענת שהיא מגבילה את השימוש באווטארים בפרסומות בתשלום במדיה החברתית או בשידורי טלוויזיה. בנוסף, החברה מאפשרת לשחקנים לבטל את השתתפותם "בכל נקודת זמן, אם הם אינם מעוניינים יותר שהאווטאר שלהם יופיע בסרטונים חדשים", אך זה לא ישפיע על סרטונים שכבר הופצו.

"בעיקרון, אנחנו מתייחסים לתוכן מזיק כאיום אבטחה חמור, בעוד שעבור אפליקציות בינה מלאכותית רבות סוג זה של תוכן הוא מודל עסקי", טוען וויקה.

אולם, שחקנים רבים לא לוקחים בחשבון שיקולים כאלה וכסף מהיר הוא עדיין המניע העיקרי שלהם. ייטס, לדוגמה, מספר שקיבל כ-5,000 דולר עבור חוזה לשלוש שנים. "זה כסף טוב עבור מעט עבודה", הוא מסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר