"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זו האפליקציה שעומדת במרכז הפרשה הביטחונית שמטלטלת את וושינגטון

בכירים בממשל טראמפ השתמשו באפליקציית סיגנל לשיתוף תוכניות צבאיות לתקיפת החות'ים • הבעיה: היועץ לביטחון לאומי צירף בטעות לרב-שיח המוצפן עיתונאי בכיר • כל מה שצריך לדעת על הפלטפורמה החביבה על פוליטיקאים, עיתונאים ומומחי סייבר

,עודכן
0השמעה

מה היא בעצם סינגל?

שעות אחרי שנחשף כי בכירי ממשל טראמפ חשפו בטעות בפני עיתונאיאת תוכניות המלחמה נגד החות׳ים בצ׳אט, גורמים בבית הלבן אומרים לאתר פוליטיקו הבוקר (שלישי) כי היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ עשוי לשלם בתפקידו על המחדל. ״כולם בבית הלבן מסכימים על דבר אחד: מייק וולץ הוא פאקינג אידיוט״, אמר גורם המקורב לבית הלבן לאתר.

עם זאת, טראמפ הביע תמיכה ביועץ לביטחון לאומי ובראיון ל-NBC כינה טראמפ את האירוע "תקלה טכנית", והוסיף כי "מייקל וולץ למד לקח, והוא אדם טוב". הנשיא הביע ביטחון בצוות שלו, ואמר שאינו מתוסכל מהאירועים. הוא אמר כי מדובר "תקלה היחידה בחודשיים, והתברר שהיא לא הייתה רצינית".

כזכור,פרשת האבטחה החמורה נחשפה השבועכאשר התברר כי בכירים בממשל טראמפ השתמשו באפליקציית המסרים המוצפנת "סיגנל" לשיתוף תוכניות צבאיות, וצירפו בטעות אתעורך כתב העת הפוליטי החשוב "אטלנטיק", ג'פרי גולדברג,לשיחה הסודית.

מבוכה בבית הלבן: עיתונאי בכיר צורף לצ'אט שמיועד לתכנון התקיפות בתימן,צילום: צילום מסך

סיגנל, שהפכה בשנים האחרונות לאפליקציית מסרים פופולרית בקרב אנשי טק, עיתונאים וגם גורמים ממשלתיים, משתמשת בהצפנה מקצה-לקצה המבטיחה שרק השולח והנמען יכולים לקרוא את תוכן ההודעות.

"האפליקציה אינה עוקבת אחר משתמשיה ואינה שומרת את המידע שלהם", הסביר לרויטרס פאולו פסקטורה, אנליסט בחברת PP Foresight. "כל הסימנים מצביעים על כך שמדובר באחד השירותים המאובטחים והמהימנים ביותר לתקשורת, עובדה המודגשת בשימוש בה על-ידי ממשלת ארה"ב".

לפי החוק האמריקני, שימוש לא נאות במידע מסווג עלול להיחשב לעבירה פלילית, אם כי טרם ברור אם במקרה הנוכחי הופרו הוראות החוק.

מייק וולץ. ״כולם בבית הלבן מסכימים על דבר אחד: הוא פאקינג אידיוט״,צילום: אי.פי

חברת סיגנל הוקמה בשנת 2012 על ידי היזם מוקסי מרלינספייק, וכיום עומדת בראשה מרדית' ויטאקר. ב-2018 הצטרף בריאן אקטון, ממייסדי וואטסאפ, ויחד הקימו את קרן סיגנל, ארגון ללא מטרות רווח המפקח על האפליקציה. אקטון תרם 50 מיליון דולר למיזם לאחר שעזב את וואטסאפ לאחר רכישתה בידי מטא, זאת בגלל מחלוקות על השימוש בנתוני לקוחות ופרסום ממוקד.

בניגוד לשירותי מסרים אחרים, סיגנל אינה מאחסנת נתוני משתמשים מלבד מספרי טלפון, תאריך הצטרפות ומועד ההתחברות האחרון. השיחות וההתכתבויות נשמרות רק במכשיר המשתמש, עם אפשרות למחיקה אוטומטית לאחר זמן מוגדר.

סיגנל. השיחות וההתכתבויות נשמרות רק במכשיר המשתמש,צילום: GettyImages

שימוש גובר במגזר הציבורי

סיגנל זכתה לפופולריות גוברת בקרב גורמי ממשל ברחבי העולם. ב-2017 אישר הסנאט האמריקני את השימוש באפליקציה עבור צוות העובדים, והנציבות האירופית נמנית גם היא על משתמשיה.

עם זאת, המומחה בן ווד מחברת CCS Insight אמר לרויטרס כי: "למרות שהאפליקציה נחשבת למאובטחת ביותר ואוספת מעט מאוד נתוני משתמשים, קשה להאמין שהיא מתאימה להחלפת מסרים הקשורים לביטחון לאומי".

כך או כך, ברור כי האירוע הנוכחי מעלה שאלות חשובות על האיזון בין נוחות השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לבין הצורך באבטחת מידע רגיש ברמה הלאומית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר