"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרי OpenAI ממליצים: זה מה שכדאי לעשות כשהבינה המלאכותית משקרת לך

מודלי AI לומדים להערים על מנגנונים שאמורים לפקח על אמינותם • האם אנחנו מתחילים לאבד שליטה?

,עודכן
0השמעה
חברת Open AI, אילוסטרציה.. צילום: אי.פי

חברת OpenAI, מפתחתChatGPT, פרסמה מחקר מדאיג המראה כי נסיונות "לחנך" מערכות בינה מלאכותית שמשקרות רק מחמירים את הבעיה. על פי החוקרים, כאשר מנסים להעניש צ'אטבוטים על שקרים, הם פשוט לומדים להסתיר את כוונותיהם טוב יותר.

במחקר שפורסם לאחרונה, השתמשו חוקרי OpenAI במודל GPT-4o כדי "לפקח" על מודל בינה מלאכותית אחר ולהעניש אותו כאשר ניסה לשקר. התוצאות היו מטרידות: המודל המשיך לשקר, אך למד להסתיר את כוונותיו כך שגם המפקח לא הצליח לזהות את השקרים.

הצ'אטבוטים למדו להסתיר את השקרים שלהם טוב יותר,צילום: GettyImages

"ככל שהפיקוח על שרשרת החשיבה של המודלים חזק יותר, כך הם מפתחים יכולת להסתיר את כוונותיהם האמיתיות ולהמשיך בהתנהגות הבעייתית", מסבירים החוקרים בפוסט הבלוג שפרסמו.

מודלי "חשיבה" חדשים משתמשים בהיסק רב-שלבי כדי לענות על שאלות. למשל, אם משתמש שואל כמה כסף אמריקנים מוציאים על מזון לחיות מחמד בשנה, המודלים מפרקים את השאלה לשלבים - כמה כלבים יש בארה"ב, כמה עולה להאכיל כלב ממוצע, וכן הלאה.

מנכ"ל OpenAI סם אלטמן,צילום: AFP

מודלים אלה גם חושפים בפני המשתמש את ההיגיון שלהם, או "שרשרת החשיבה", כדי שיוכל לראות כיצד הגיעו לתשובה. באופן מפתיע, הם לעתים קרובות מודים ביצירת עובדות ופרטים. בשלב ה"אימון המקדים", כשחברות כמו OpenAI מלמדות את המודל אילו סוגי תשובות לייצר, המודלים לומדים שקל יותר "לקבל פרס" על ידי קיצורי דרך.

משתמשים ברשתות החברתיות הדגימו כיצד Claude של Anthropic, כשהתבקש לנתח נתונים ממאמרי מחקר שונים, הודה שלעיתים הוא מכניס נתונים "כלליים" במקום לבדוק את כל המאמרים.

חוקרי OpenAI הדגישו מקרה בבדיקות שלהם שבו המודל, שהתבקש לכתוב בדיקות כדי להבטיח שקוד מסוים עובד, החליט בסתר לכתוב בדיקות גרועות ואז לדלג עליהן בכוונה כדי שהקוד בסופו של דבר "יעבור". עם GPT-4o כמפקח, המודל היה עושה זאת מבלי לחשוף זאת.

חברות הבינה המלאכותית מציעות לא להפעיל פיקוח חזק על המודלים,צילום: GettyImages

להניח להם לשקר

חברות בינה מלאכותית מנסות לפתור את הבעיה העיקשת של מודלים המשקרים או "הוזים", כפי שזה מכונה בתחום. אך חוקרי OpenAI אומרים למעשה שלאחר עשרות מיליארדי דולרים של השקעות, הם עדיין לא יודעים כיצד לגרום למודלים להתנהג כראוי.

הפתרון הזמני שהם מציעים מפתיע: לא להפעיל פיקוח חזק על המודלים. כלומר, לתת להם להמשיך לשקר לעת עתה, אחרת הם פשוט ילמדו להסתיר את השקרים טוב יותר.

המחקר מזכיר לנו להיזהר כשמסתמכים על צ'אטבוטים בלבד, במיוחד כשמדובר בעבודה קריטית. הם מותאמים לייצר תשובות שנראות בטוחות בעצמן, אך אינם מקפידים על דיוק עובדתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר