"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
רובוט סיני צלל לנקודה העמוקה ביותר באוקיינוס: זה מה שקרה לו שם
צוות מדענים מאוניברסיטת בייהאנג פיתח כלי מחקר קטן ממדים, שמסוגל לשחות, לזחול ולרחף בעומק של יותר מ-10 קילומטר מתחת לפני הים • יכולותיו להגיע לאזורים שהיו בלתי-נגישים עד כה עשויות לשנות את פני המחקר הימי
הרובוט הסיני התת-ימי. צילום: לי וון

רובוט סיני צלל לנקודה העמוקה ביותר באוקיינוס: זה מה שקרה לו שם

צוות מדענים מאוניברסיטת בייהאנג פיתח כלי מחקר קטן ממדים, שמסוגל לשחות, לזחול ולרחף בעומק של יותר מ-10 קילומטר מתחת לפני הים • יכולותיו להגיע לאזורים שהיו בלתי-נגישים עד כה עשויות לשנות את פני המחקר הימי

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מדענים מאוניברסיטת בייהאנג בסין הצליחו לפתח רובוט זעיר, שצלל לעומק של 10,600 מטרים בשקע מריאנה - הנקודה העמוקה ביותר באוקיינוסים של כדור הארץ. הרובוט המהפכני הדגים יכולת לשחות, לזחול ולרחף ללא חיבור לכבלים בסביבה המאופיינת בלחץ עצום, חשכה מוחלטת וטמפרטורות קיצוניות.

כידוע, רק חלק קטן מהאוקיינוסים נחקר עד כה. הסיבות לכך נעוצות בתנאים הקיצוניים השוררים במעמקים. רוב כלי המחקר הקיימים היום גדולים ומסורבלים, ועלולים לפגוע במערכות האקולוגיות העדינות אותן הם באים לחקור.

הרובוט הסיני התת-ימי. מסוגל לנוע במהירות בעומק גדול בים, צילום: לי וון

לכן, החידוש המשמעותי ברובוט הסיני הוא מנגנון התנועה הייחודי שלו. הוא מצויד בסנפירי זנב לשחייה, ברגליים לזחילה ובסנפירי חזה מתקפלים המאפשרים לו לרחף במים. אלמנטים אלה מסוגלים לאגור אנרגיה אלסטית בלחצים גבוהים, ולנצל אותה לתנועה מהירה יותר בעומקים הגדולים.

בניסוי נפרד, פיתח צוות המחקר הסיני גם "יד" רובוטית רכה, שנבדקה בים הסיני הדרומי בעומק של 3,400 מטרים. ה"יד" חוברה לזרוע של צוללת מחקר, והצליחה לאסוף יצורים ימיים קטנים כמו כוכבי ים וקיפודי ים ממעמקי האוקיינוס.

ידו של הרובוט התת-ימי בפעולה. הצליחה לאסוף יצורים ימיים קטנים,

לדברי מומחים בתחום, השימוש ברובוטים זעירים עשוי לפתוח עידן חדש בחקר האוקיינוסים, משום שיכולת התמרון שלהם מאפשרת גישה לאזורים שהיו בלתי נגישים עד כה, תוך פגיעה מינימלית בסביבה.

המדענים הסינים מקווים כי הרובוטים הזעירים יתרמו להבנה משופרת של סביבות המעמקים ושל החיים המוזרים והמופלאים השורדים בעולם החשוך הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...