"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"דוגמה ומופת": מדענית בעלת שם עולמי בעיבוד אותות ו-AI זכתה בפרס ישראל
פרופ' יונינה אלדר תקבל את פרס ישראל בחקר ההנדסה על פיתוח תיאוריות חדשניות ותרומתה לקידום שוויון באקדמיה
"מדענית המשלבת מחקר פורץ דרך עם יכולת יישום והשפעה חברתית". צילום: GettyImages

"דוגמה ומופת": מדענית בעלת שם עולמי בעיבוד אותות ו-AI זכתה בפרס ישראל

פרופ' יונינה אלדר תקבל את פרס ישראל בחקר ההנדסה על פיתוח תיאוריות חדשניות ותרומתה לקידום שוויון באקדמיה

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

פרופ' יונינה אלדר, מדענית בעלת שם עולמי ופורצת דרך בתחום עיבוד אותות ועיבוד מידע, היא כלת פרס ישראל בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה לשנת תשפ"ה – כך הודיע היום (שלישי) שר החינוך יואב קיש.

תחום המחקר המרכזי של פרופ' אלדר עוסק בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ולעיבוד מידע ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה ובביולוגיה חישובית. היא קראה תיגר על "משפט הדגימה" הקלאסי ופיתחה תיאוריות חדשניות המאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע - תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה.

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרופ' אלדר היא פעילה ותורמת בקידום החברה הישראלית ושוויון ההזדמנויות באקדמיה (קידום נשים ואנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות). פרופ' אלדר מהווה דוגמה ומופת למדענית המשלבת מחקר פורץ דרך עם יכולת יישום והשפעה חברתית רחבה בכל מגזרי החברה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...