"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיון חירום בכנסת: ישראל מידרדרת ב-AI - "אפילו לא על המגרש"

הגבלות אמריקניות על ייצוא שבבים והיעדר אסטרטגיה ממשלתית מסכנים את מעמדה הטכנולוגי והביטחוני של ישראל בתחום • ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "החמרת הגבלות יצוא שבבים עלולה להשפיע בצורה חמורה על ישראל" • הוועדה לענייני בינה מלאכותית קוראת להשקעה של ארבעה מיליארד שקל בעוצמת מחשוב לאומית

0השמעה
בינה מלאכותית (אילוסטרציה) , רויטרס
המצב מדאיג: "אנחנו עלולים לאבד את מקומנו בזירה העולמית". צילום: רויטרס

"העולם נמצא במרוץ חימוש AI וישראל לא רק מחוץ למשחק, היא אפילו לא על המגרש" – כך אמרה היום (רביעי) ח"כ אורית פרקש-הכהן, יו"ר הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. את הדברים אמרה פרקש-הכהן במהלך דיון חירום בנושא הידרדרות ישראל בתחום ה-AI וההחלטה האמריקניתעל הגבלת יצוא השבבים לישראל.

הדיון, שהתמקד בהשפעת ההגבלות האמריקניות, חשף נתונים מדאיגים. דו"ח רשות החדשנות מיוני 2024 אמנם דירג את ישראל במקום השלישי בעולם בחברות מובילות בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, אך ההשקעה הציבורית בתחום נמצאת בירידה דרמטית. מבקר המדינה התריע על כך שישראל ירדה למקום ה-32 בדירוג האסטרטגיה הממשלתית בתחום, והוסיף כי יש צורך דחוף בגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח.

ממשל ביידן הטיל מגבלות חמורות על יצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל, בין היתר על כמות המעבדים, רכיבי זיכרון ותוכנה מתקדמים. בנוסף, הוטלו מגבלות ביורוקרטיות שמכבידות על הגדלת מכסות קיימות. ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת: ישראל עלולה לאבד את היכולת להקים מרכזי נתונים מתקדמים ולשמור על היתרון הביטחוני-טכנולוגי שלה. פרקש-הכהן הזהירה: "פרסום כללי הבינה המלאכותית החדשים בארה"ב מאותתים לישראל כי היא אינה שותפה לחזון הטכנולוגיות המתקדמות".

ח"כ אורית פרקש-הכהן. "ישראל ניצבת בפני קריאה אחרונה",צילום: אורן בן חקון

ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ציין בדיון: "החמרת הגבלות יצוא שבבים עלולה להשפיע בצורה חמורה על ישראל. גם אם תבוטל ההחלטה, לא ניתן לעבור לסדר היום – מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית ממשיך לרדת".

מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אלף, הדגיש: "ישראל חייבת להקים מוקד ממשלתי אחד עם סמכויות נרחבות לקידום טכנולוגיות מתקדמות ולצמצום רגולציה. אחרת, אנחנו עלולים לאבד את מקומנו בזירה העולמית".

הוועדה פרסמה כמה המלצות אסטרטגיות: ראשית, על הממשלה להגדיר יעד לאומי אסטרטגי להיות בת ברית מובילה בציר האמריקני עד 2026, כדי להגמיש את המגבלות ולתמוך בתעשייה הישראלית. שנית, יש להציב יעד של עוצמת מחשוב לאומי בהיקף של 1,289 פטה-פלופ, בעלות של כארבעה מיליארד שקל, שיאפשר לישראל להוביל בתחום עד 2027 ולהישאר תחרותית עד 2030. בנוסף, נדרשת חקיקה לאומית שתסמיך גוף ייעודי למימוש אסטרטגיית הבינה המלאכותית.

פרקש-הכהן סיכמה: "ישראל ניצבת בפני קריאה אחרונה להוביל בתחום הבינה המלאכותית. ללא צעדים משמעותיים ומהירים, ניאלץ להתמודד עם השלכות חמורות על מעמדנו הביטחוני, הכלכלי והטכנולוגי".

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר