"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"מיצינו את הידע האנושי": הבעיה הקריטית של תעשיית הבינה המלאכותית לפי מאסק
מייסד טסלה ובעלי חברת xAI טוען כי העולם מיצה את מאגר הנתונים האנושי לאימון בינה מלאכותית - והפתרון שלו שנוי במחלוקת
אילון מאסק. מיצינו. צילום: רויטרס

"מיצינו את הידע האנושי": הבעיה הקריטית של תעשיית הבינה המלאכותית לפי מאסק

מייסד טסלה ובעלי חברת xAI טוען כי העולם מיצה את מאגר הנתונים האנושי לאימון בינה מלאכותית - והפתרון שלו שנוי במחלוקת

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תעשיית הבינה המלאכותית ניצבת בפני אתגר משמעותי: מחסור בנתוני אימון - אותם נתונים שמשמשים את המודלים ללמוד ולהשתפר באמצעות תהליך של ניסוי וטעייה. "מיצינו למעשה את סך הידע האנושי המצטבר באימון בינה מלאכותית", כך הצהיראילון מאסקבשיחה מקוונת עם יו"ר ומנכ"ל חברת השיווק Stagwell, מארק פן, ששודרה הלילה ברשת X. "זה קרה בעצם בשנה שעברה", הוסיף מאסק.

ההערכה הזו של מאסק, בעליה של חברת הבינה המלאכותית xAI, לא נאמרה בחלל ריק. היא מהדהדת אתדבריו של איליה סוצקבר, לשעבר המדען הראשי של OpenAI, שהתבטא בנושא בכנס למידת המכונה NeurIPS בחודש שעבר. סוצקבר, שטבע את המונח "שיא הנתונים" (peak data), צפה כי המחסור בנתוני אימון יכריח את התעשייה לשנות את האופן שבו מודלים מפותחים כיום.

האם הפתרון יגרום לקריסת מודלים?

הפתרון המסתמן, לפי מאסק, טמון בשימוש בנתונים סינתטיים - נתונים המיוצרים על ידי מודלים של בינה מלאכותית עצמם. "עם נתונים סינתטיים, הבינה המלאכותית תדרג את עצמה ותעבור תהליך של לימוד עצמי," הסביר מאסק.

ואכן, התעשייה כבר נעה בכיוון זה. ענקיות טכנולוגיה מובילות, ביניהן מיקרוסופט, מטא, OpenAI ו-Anthropic, משתמשות כבר עכשיו בנתונים סינתטיים לאימון מודלי הדגל שלהן. חברת המחקר Gartner מעריכה כי 60% מהנתונים המשמשים לפרויקטים של בינה מלאכותית וניתוח נתונים ב-2024 יוצרו באופן סינתטי.

דוגמאות בולטות לשימוש בנתונים סינתטיים כבר קיימות בשטח: המודל Phi-4 של מיקרוסופט, שהושק לאחרונה כקוד פתוח, המודלים של Google מסדרת Gemma, ומערכת Claude 3.5 Sonnet של Anthropic - כולם אומנו בעזרת נתונים סינתטיים לצד נתונים מהעולם האמיתי. גם מטא עשתה שימוש בנתונים מבוססי AI לשיפור סדרת המודלים האחרונה שלה Llama.

היתרון הכלכלי של הגישה הסינתטית ברור: סטארט-אפ הבינה המלאכותית Writer מדגים זאת היטב עם המודל שלו, Palmyra X 004, שפותח כמעט אך ורק באמצעות מקורות סינתטיים. עלות הפיתוח עמדה על 700 אלף דולר בלבד - לעומת הערכות של 4.6 מיליון דולר למודל בגודל דומה של OpenAI.

אולם לצד היתרונות המשמעותיים, מחקרים מסוימים מצביעים על כך שנתונים סינתטיים עלולים להוביל לתופעה המכונה קריסת מודל - מצב שבו המודל הופך פחות "יצירתי" ויותר מוטה בתפוקות שלו, עד כדי פגיעה חמורה בתפקודו. הבעיה המרכזית נעוצה במעגליות: מכיוון שהמודלים עצמם יוצרים את הנתונים הסינתטיים, כל הטיה או מגבלה בנתוני האימון המקוריים עלולה להתעצם ולהשתכפל בתהליך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...