"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תביעה בארה"ב: טיקטוק ידעה על ניצול קטינים - והעדיפה לגרוף רווחים
"מועדון חשפנות וירטואלי": התובע הכללי ביוטה טוען כי מסמכים פנימיים מראים שהחברה התעלמה במכוון מפגיעה בקטינים בשידורים חיים
סרטון טיקטוק. "מועדון חשפנות וירטואלי"?. צילום: אי.פי

תביעה בארה"ב: טיקטוק ידעה על ניצול קטינים - והעדיפה לגרוף רווחים

"מועדון חשפנות וירטואלי": התובע הכללי ביוטה טוען כי מסמכים פנימיים מראים שהחברה התעלמה במכוון מפגיעה בקטינים בשידורים חיים

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מסמכים שנחשפו ביום שישי בבית המשפט ביוטה, ארה"ב, מציירים תמונה מטרידה: טיקטוק ידעה לכאורה כי שידורי הווידאו החיים שלה מעודדים התנהגות מינית ומנצלים קטינים, אך בחרה להתעלם מכך בשל הרווחים המשמעותיים שהפיקה מהם. התובע הכללי של המדינה אף הגדיר את פלטפורמת השידורים החיים של טיקטוק כ"מועדון חשפנות וירטואלי".

התביעה, שהוגשה במקור על ידי הרשות להגנת הצרכן של יוטה ביוני האחרון, טוענת כי שורת בדיקות פנימיות שערכה טיקטוק חשפה את הסכנות בפלטפורמת השידורים החיים. בדיקה שכונתה "פרויקט מראמק" גילתה בתחילת 2022 כיצד מאות אלפי בני 13-15 עקפו את מגבלות הגיל המינימלי של השירות. התביעה טוענת כי רבים מהקטינים הללו הובלו על ידי מבוגרים לבצע מעשים מיניים בתמורה למתנות וירטואליות.

בנוסף, בדיקה נוספת שכונתה "פרויקט יופיטר" ב-2021 מצאה כי עבריינים השתמשו בפלטפורמת השידורים החיים להלבנת כספים, מכירת סמים ומימון טרור, כולל על ידי דאע"ש. מחקר פנימי נוסף מדצמבר 2023 חשף את מה שטיקטוק עצמה הודתה בו כ"אכזריות" של המשך הפעלת השירות למרות הסיכונים הנוכחיים לקטינים באפליקציה.

בתגובה לתביעה, מסר דובר טיקטוק: "התביעה הזו מתעלמת ממספר הצעדים היזומים שטיקטוק יישמה מרצונה לתמיכה בבטיחות ורווחת הקהילה. במקום זאת, התביעה בוחרת ציטוטים מטעים ומסמכים מיושנים ומציגה אותם מחוץ להקשר, מה שמעוות את מחויבותנו לבטיחות הקהילה שלנו".

האם טיקטוק אכן התעלמה מכל הבדיקות?, צילום: אי.אפ.פי

האחות הקטנה של טיקטוק

לצד התביעה, ובזמן שטיקטוק נאבקת בחוק שעשוי לאסור על פעילותה בארה"ב, Lemon8, אפליקציית האחות שבבעלות חברת בייטדאנס הסינית, הגיעה למקום השני בדירוג האפליקציות החינמיות בחנות האפליקציות של אפל. Lemon8, המציעה פלטפורמה לשיתוף תמונות בדומה לפינטרסט ואינסטגרם, משתמשת באותו אלגוריתם כמו טיקטוק.

אולם, גם עתידה של Lemon8 עומד בסימן שאלה. החוק שעשוי להוביל לאיסור על טיקטוק, אם יאושר על ידי בית המשפט העליון וייאכף על ידי ממשל טראמפ הנכנס, צפוי לחול גם על Lemon8. החוק אמנם מזכיר במפורש את טיקטוק ואת בייטדאנס, אך לשונו רחבה דיה כדי לכלול כל חברה בבעלות מדינה המוגדרת כיריבה של ארה"ב, המאפשרת למשתמשים ליצור חשבון או פרופיל לשיתוף תוכן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...