המצאות חדשות לשדרוג החיים: הסטארטאפים הישראליים שפיתחו טכנולוגיות לבית

מפיץ ריח פרסונלי, אסלה ללא ריחות ואריחים שניתן למחזר הם חלק משורה של המצאות חדשות, שמתמקדות במוצרים ביתיים ויומיומיים.סטארט-אפים ישראלייםמפתחים טכנולוגיות לשיפור הנעשה בבתים שלנו – ומנסים לקדם אותן בצל המלחמה המתמשכת.

אחד הסטראטאפים האלה הוא קוני (KUNI) שהמציא מפיץ ריח פרסונלי בטכנולוגיה של scentware. מפיץ הריח עובד כמו מכונתקפה: הוא מתחבר לחשמל וטוענים לתוכו קפסולות, כשכל קפסולה נושאת ריח אחר. באמצעות אפליקציה ניתן לתכנת את מפיץ הריח לפי שעות ביממה ולשלוט מרחוק בעוצמה ובסוג הריח. לפי החברה, המערכת לומדת את ההרגלים וההעדפות של המשתמשים, יודעת להתריע לפני שריח מסוים עומד להיגמר וגם להציע ריחות חדשים שמותאמים אישית.

המוצר הושק בישראל ביולי האחרון: "חששנו להשיק את המוצר בזמן מלחמה וגם דחינו את מועד ההשקה, אבל בסוף החלטנו שישראל היא המקום הכי טוב לבחון בו את המוצר", אומר המנכ"ל אלעד שלום. "ישראלים הם אנשים ישירים, הם יודעים להגיד מה אהבו ומה לא. יש לנו קשר עם הלקוחות שרכשו את המכשיר כדי להבין מה תאם את הציפייה שלהם ומה צריך לשפר. בקרוב נשיק את המוצר גם בחו"ל. כבר קיבלנו הזמנות מהפיליפינים ומאיטליה, ולקראת אמצע השנה הבאה אנחנו מתכננים להשקה גדולה גם לארה"ב".

"קודם כל בישראל"

סטראטאפ נוסף שפיתח טכנולוגיה לטובת מוצר מאוד יומיומי הוא אינוונט (Invent), שהמציא אסלה ללא ריח - כלומר אסלה ביתית ששואבת ריחות ישירות לביוב ומונעת מפגעי ריח. לפי אינוונט, הפיתוח הטכנולוגי של החברה הופך את האסלה למכונה שיודעת להתמודד כל מצבי הצבירה של חומרים: מוצקים נוזלים וגזים. מרגע שמתיישבים על האסלה, היחידה הטכנולוגית שמוטמעת בתוך האסלה דואגת לכך שמפוחים ישאבו את האוויר מתוך האסלה ויפנו אותו לביוב.

אלא שגם באינוונט פגעה המלחמה. "התעקשנו לבחון את המוצר קודם כל בישראל", אומר המנכ"ל תומר שחר, "אבל מאז המלחמה ענף הבנייה פה נפגע מאוד וזה כמובן משפיע עלינו, משום שחלק מקהל היעד שלנו הוא חברות בנייה". בימים אלה חותמת החברה על הסכם עם חברה גדולה באירופה ומתכננת להיכנס גם לארה"ב. "היו לנו כמה משאים ומתנים עם חברות זרות שנכשלו והבנו שהישראליות שלנו שיחקה תפקיד", הוא מספר.

"למרות הטיימינג"

הסטארטאפ קריאטרה (Criaterra) פיתח טכנולוגיה חדשנית ליצירת אריחי חיפוי אקולוגיים שניתנים למיחזור. אריחי קרמיקה מיוצרים בדרך כלל באמצעות שריפה בחום גבוה, 1200-1400 מעלות, וכתוצאה מהחום עוברים שינוי כימי. המשמעות היא שהחומר לעולם לא יוכל לחזור לטבע או לשמש לצורך אחר. הטכנולוגיה שפיתחה קריאטרה מייצרת את האריחים בחום שהוא פחות מ-100 מעלות, מה שלדברי החברה מאפשר מיחזור מלא שלהם וחיסכון אדיר בפליטות פחמן ובאנרגיה.

השנה החלה החברה לשווק גרסה מתקדמת של האריחים: כאלה שמיועדים לחללים רטובים - חדרי אמבטיה ומטבחים. "אנחנו משווקים את האריחים בישראל ובאירופה וגם קצת באסיה", מספרת עדיטל אלה, המייסדת והמנכ"לית של קריאטרה. "יצא שהשקנו את הגרסה לחללים רטובים במהלך המלחמה, אבל זה היה שיאו של תהליך ארוך והרגשתי שמחכים למוצר, למרות הטיימינג. אמנם בחלק מהמקומות באירופה נתקלנו באתגרים בגלל המלחמה, אבל בחלק מהמקומות דווקא קיבלנו חיבוק חם".

"לוודא שההמצאה באמת מקורית"

האיש שאליו פנו שלושת היזמים היה דימה ליטווק, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה בקבוצת הקניין הרוחני ריינהולד כהן. "כמעט כל מוצר יומיומי – החל ממנעול הדלת, דרך הרצפה והצבע בקירות, ועד למכשירי החשמל והמוצרים לתינוקות – מבוסס על פיתוח טכנולוגי ייחודי," מסביר ליטווק.

לדבריו, "כשממציא מגיע עם רעיון חדש, התהליך מתחיל בבדיקת חדשנות מקיפה. חשוב לוודא שההמצאה באמת מקורית. לאחר מכן, אנחנו בונים מערך הגנה משולב הכולל שלושה רבדים: פטנט רשום המגן על הטכנולוגיה, עיצוב רשום המגן על המראה החיצוני, וסימן מסחר המגן על המיתוג. הגישה ההוליסטית הזו חיונית במיוחד בעידן שבו מוצרים רבים מיוצרים בסין ועלולים להיות מועתקים ולהימכר במחיר נמוך משמעותית בפלטפורמות דיגיטליות".

ליטווק מדגיש כי בעולם הגלובלי, ההגנה על קניין רוחני חייבת להיות מקיפה ולכלול שווקים מרכזיים כמו סין, ארה"ב ומדינות נוספות בהן צפויה פעילות עסקית. "אנחנו חייבים להסתכל קדימה ולצפות כיצד המוצר והשוק יתפתחו בשנים הבאות, כדי לבנות מערך הגנה אפקטיבי לטווח ארוך", הוא מסכם.