"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דברו שעתיים עם AI - והוא ישכפל את האישיות שלכם
מחקר חדש של סטנפורד ו-DeepMind: מודל בינה מלאכותית מצליח לחקות את הערכים וההעדפות של בני אדם ברמת דיוק של 85 אחוז
לשבט את האישיות. אילוסטרציה. צילום: LEONARDO AI

דברו שעתיים עם AI - והוא ישכפל את האישיות שלכם

מחקר חדש של סטנפורד ו-DeepMind: מודל בינה מלאכותית מצליח לחקות את הערכים וההעדפות של בני אדם ברמת דיוק של 85 אחוז

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

צוות חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד וחברת Google DeepMind פיתח שיטה חדשה ליצירת "העתקים דיגיטליים" - מודלים שלבינה מלאכותיתשמסוגלים לחקות את האישיות, הערכים וההעדפות של בני אדם אמיתיים. על פי המחקר, די בראיון של שעתיים כדי לייצר העתק וירטואלי מדויק של אדם.

החוקרים, בהובלת ג'ון סונג פארק, דוקטורנט למדעי המחשבמסטנפורד, גייסו 1,000 משתתפים מרקעים מגוונים - גיל, מגדר, גזע, אזור מגורים, השכלה ונטייה פוליטית. המשתתפים, שקיבלו תשלום של עד 100 דולר, רואיינו על ילדותם, הזיכרונות שעיצבו אותם, הקריירה שלהם ודעותיהם בנושאים שונים.

"אם יהיה אפשר שיהיו לכם הרבה 'אתם' קטנים שיסתובבו ויקבלו את ההחלטות שאתם הייתם מקבלים - זה, לדעתי, בסופו של דבר העתיד", אומר פארק. המטרה של יצירת ההעתקים הדיגיטליים, על פי המחקר, היא לאפשר לחוקרים במדעי החברה ותחומים אחרים לערוך מחקרים שכיום הם יקרים מדי, לא מעשיים או לא אתיים לביצוע עם משתתפים אנושיים. לדוגמה, החוקרים יוכלו להשתמש במודלים הללו כדי לבדוק עד כמה יעילות התערבויות שונות ברשתות חברתיות במאבק בדיס-אינפורמציה או איך התנהגויות שונות גורמות לפקקי תנועה.

ייחודיות המידע - והסכנה הגדולה

הרעיון לשימוש בראיונות נולד מניסיונו האישי של פארק: "הייתי מופיע בראיון פודקאסט של שעתיים אולי, ואחרי הראיון הרגשתי, וואו, אנשים יודעים עליי המון עכשיו... שעתיים יכולות להיות דבר עוצמתי".

היתרון המשמעותי של הראיון, על פי החוקרים, הוא היכולת לחשוף מידע ייחודי שקשה לגלות בסקרים רגילים. "דמיינו אדם שהחלים מסרטן בשנה שעברה", מדגים פארק. "זה מידע מאוד ייחודי שאומר הרבה על איך הוא עשוי להתנהג ולחשוב על דברים". מידע כזה, הוא מסביר, קשה מאוד לחלץ משאלונים של סקרים רגילים.

עם זאת, החוקרים מצביעים על סיכונים משמעותיים. בדומה לטכנולוגיות יצירת תמונות שמאפשרות יצירת "דיפ-פייק" של אנשים ללא הסכמתם, גם הטכנולוגיה הזו מעלה חששות לגבי הקלות שבה אנשים יוכלו ליצור כלים שיתחזו לאחרים ברשת.

התאומים הדיגיטליים

השיטה להערכת הדיוק של ההעתקים הדיגיטליים כללה מבחני אישיות וסקרים חברתיים, כאשר המשתתפים האנושיים ביצעו את המבחנים פעמיים בהפרש של שבועיים. התוצאות הראו התאמה של 85 אחוז בין התשובות של בני האדם לאלו של ההעתקים, אם כי הדיוק היה נמוך יותר במבחנים התנהגותיים מסוימים.

חברות מסחריות כבר מגלות עניין בטכנולוגיה. אחת מהן היא חברת Tavus, המתמחה ביצירת "תאומים דיגיטליים". החברה מבססת כיום את המודלים שלה על ניתוח של אלפי הודעות דוא"ל וסוגי מידע אחרים - והמנכ"ל חסאן רזה התרשם במיוחד מהיעילות של שיטת הראיון החדשה. "מה שבאמת מגניב כאן הוא שייתכן שלא צריך כמות עצומה של מידע. אולי מספיק שתשוחח עם מראיין AI למשך 30 דקות היום, 30 דקות מחר – ואז נוכל להשתמש בזה כדי לבנות את התאום הדיגיטלי שלך", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...