"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסערה החדשה ברשת: הפרו-פלשתינים מאבדים את תמיכת אחת הקהילות הגדולות בארה"ב

בשבוע האחרון הפכו הרשתות החברתיות לזירת התגוששות בלתי צפויה בין שתי קהילות בעלות היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה: אפרו- אמריקנים ואמריקנים ממוצא פלשתיני/ערבי • והפעם לא מדובר אפילו בטראמפ, אלא בגולשת צעירה שפרסמה סרטון עם הערה פוליטית תמימה

,עודכן
0השמעה
מוחים פרו פלשתינים מחוץ לכנס הדמוקרטים בשיקגו. עכשיו הם עולים גם על העצבים של האפרו-אמריקנים. ארכיון. צילום: אי.אפ.פי

בשבוע האחרון, הרשתות החברתיות הפכו לזירת התגוששות בלתי צפויה בין שתי קהילות בעלות היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה: אפרו- אמריקנים פרוגרסיביים ואמריקנים ממוצא פלשתיני/ערבי. המחלוקת, שהתפשטה במהירות ברחבי הרשת, נסובה סביב נושא ההצבעה בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב.

מפגינים פרו פלשתינים פרצו למתחם הוועידה הדמוקרטית בשיקגו. המתחים הולכים וגוברים // צילום: רויטרס

הניצוץ שהצית את המדורה הדיגיטלית

הכל החל בטיקטוק, כשיוצרת התוכן טורי גרייר שיתפה את כוונתה להצביע למועמדת הדמוקרטית קמלה האריס בבחירות הקרובות במדינה. מה שנראה כהצהרה פוליטית שגרתית, הפך במהירות לנקודת מפנה כשמגיב אנונימי דרש ממנה להסיר את הדגל הפלשתיני מהפרופיל שלה. תגובתה של גרייר - הסרת הדגל והצהרה על הפסקת תמיכתה הפומבית במטרה הפלשתינית - הציתה דיון סוער.

השיא הגיע בשידור חי שעלה בטיקטוק בין גרייר לבין היוצרת הפלשתינית מאיה עבדאללה. הדיון, שהפך לעימות מילולי סוער, כלל רגעים בהם עבדאללה השתיקה את גרייר מספר פעמים. האינטראקציה הזו, שזכתה לצפיות רבות, הפכה לבסיס לדיון נרחב ברשתות החברתיות בין שתי הקהילות.

Fucking wow. The hyper privileged Palestinian girl literally muted the Black girl because the Black girl was calling her out - and rightly so.
The racist audacity and contempt of these pro-Pals is astounding.https://t.co/B6Fn54tCui

— Deez & B 🦅🇺🇸 (@D3andB)August 13, 2024

גלים ברשת

מטיקטוק, הוויכוח גלש במהירות לפלטפורמות נוספות. ב-X (טוויטר לשעבר), התפתח השימוש בכינוי "אנשי האבטיח" לתיאור פלשתינים ותומכיהם - ביטוי שהצית זעם רב. הכינוי, המתייחס לשימוש בסמל האבטיח במקום הדגל הפלשתיני, החל כזכור סמוך לפתיחת המלחמה בין ישראל וחמאס במטרה למנוע מהאלגוריתם של "מטא" לזהות ולהוריד פוסטים פוליטיים.

במקביל, יוצרי תוכן פלשתינים ופרו-פלשתינים ניצלו את הפלטפורמות השונות להסברת עמדתם, וטענו כי הביקורת שלהם מופנית כלפי אלו הטוענים שהאריס תיטיב עם הסוגיה הפלשתינית, ולא נגד עצם ההצבעה עבורה.

The watermelon people picked the wrong folks to fight with. This will not end well for them.

— Lori Granito 💛🐝🇺🇸🇺🇦🏳️‍⚧️🏳️‍🌈✊🏾 (@lorigspeaks)August 12, 2024

מתיחות חברתית גואה

נזכיר כי המחלוקת הנוכחית היא רק אחת מתוך מחלוקות רבות ועמוקות השוטפות בחודשים האחרונים את החברה האמריקנית, שנמצאת בשנת בחירות מתוחה במיוחד - עם מועמדותה של קמלה האריס, ארה"ב ניצבת בפני אפשרות היסטורית של בחירת אישה שחורה לנשיאות, ועבור רבים בקהילה האפרו-אמריקנית, זהו רגע מכונן של ייצוג והעצמה.

מנגד, קהילות מיעוטים אחרות, כולל הקהילה הערבית/פלשתינית-אמריקנית, מוצאות את עצמן בדילמה. הן נאבקות בין הרצון לתמוך במועמדת היסטורית לבין חששות עמוקים לגבי המדיניות החוץ האמריקאית, במיוחד בנוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני.

ובגלל שאנחנו במאה ה-21, הרשתות החברתיות הפכו לזירה המרכזית שבה מתנהל הדיון הזה, שחושף את המורכבות של נושא הזהות בחברה האמריקנית, כאשר עבור רבים, ההחלטה למי להצביע מערבת שיקולים של זהות אתנית, אידיאולוגיה פוליטית ונאמנויות למדינות המוצא שלהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר