"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שינוי כיוון: המלך צ'ארלס הכריז על חקיקה שתגביל בינה מלאכותית

מלך בריטניה נאם בישיבת הפרלמנט הראשונה של ממשלת הלייבור החדשה, והצהיר על רגולציה שתסדיר את נושא הבינה המלאכותית במדינה • ה"דרישות" שהוזכרו על ידי המלך ומפלגת הלייבור עשויות לסמן שינוי מהפעולות שננקטו על ידי הממשלה הקודמת

,עודכן
0השמעה
המלך צ'ארלס השלישי בנאום חג המולד (ארכיון). צילום: AP

המלך צ'ארלס נאם היום (רביעי) בישיבת הפרלמנט הראשונה תחת ממשלת בריטניה החדשה והכריז על תוכניות להוביל חקיקה להסדרת פיתוח מודלים שלבינה מלאכותיתרבי עוצמה.

צ'ארלס סיפר על כוונת הממשלה לטפל בנושא ואמר כי הממשלה החדשה "תבקש לבסס את החקיקה המתאימה כדי להציב דרישות לאלה הפועלים לפיתוח מודלים חזקים של בינה מלאכותית".

מה יהיו ההשלכות על ChatGPT?,צילום: אי.פי

רגולציה של בינה מלאכותית בבריטניה, תשאיר את האיחוד האירופי פחות לבד בזירה העולמית בהסדרת הטכנולוגיה, אם כי הפרטים על החוק דלים מאוד בשלב זה וייתכן שהגישה הבריטית תהיה שונה.

ה"דרישות" שהוזכרו על ידי המלך ומפלגת הלייבור עשויות לסמן שינוי כיוון מהפעולות שננקטו על ידי הממשלה השמרנית הקודמת. עד כה, בריטניה נקטה בגישה מתירנית יותר בהשוואה לחוק הבינה המלאכותית בן 500 העמודים של האיחוד האירופי. ראש ממשלת בריטניה הקודם, רישי סונאק, אמר באוקטובר 2023 כי "בריטניה אינה ממהרת להסדיר את נושא הבינה המלאכותית", זאת למרות הסיכונים הידועים.

ראש ממשלת בריטניה לשעבר רישי סונאק,צילום: AFP

נראה כי לעומת הממשלה הקודמת, ממשלת הלייבור בראשותו של קיר סטארמר מנסה להתוות את דרכה במדיניות הבינה המלאכותית. השר החדש למדע, חדשנות וטכנולוגיה, פיטר קייל, המחלקה למדע, חדשנות וטכנולוגיה (DSIT), ומשרד הקבינט הכריזו על הרחבת הסמכויות והמחלקה, כולל פעולות שיינקטו בהמשך בנוגע לבינה מלאכותית.

"הרגולטורים כיום אינם מצוידים כראוי על מנת להתמודד עם ההתפתחות הדרמטית של טכנולוגיות חדשות, שלעיתים קרובות חוצות תעשיות ומגזרים", נכתב במצע של מפלגת הלייבור לשנת 2024. בעוד שהצגת הצעת החוק תסמן צעד קרוב יותר לגישה המעשית בחוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, סביר להניח שבריטניה עדיין תישאר מקלה יותר מהאיחוד האירופי.

ראש ממשלת בריטניה הנוכחי, קיר סטארמר,צילום: אי.פי.איי.

הלייבור הבטיחה לקדם מחקר וחדשנות בבינה מלאכותית, להציג תקציבי מחקר לעשר שנים, להסיר מכשולי תכנון למרכזי נתונים וליצור ספרייה לאומית לשיתוף נתונים, כך על פי מצע המפלגה. מבחינת הגבלות ספציפיות שכבר הוכרזו, המפלגה אמרה שתאסור על יצירת דיפ-פייק מיני מפורש, שבדרך כלל מיוצר על ידי בינה מלאכותית.

הרגולציה הקרובה תתמקד גם בבינה מלאכותית למטרות כלליות, כמו ChatGPT, כך על פי Financial Times. היבט זה היה שנוי במחלוקת במשא ומתן על חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, כאשר כמה מדינות תמכו ברגולציה פחותה כדי שחברות מהאיחוד האירופי יוכלו להתחרות בנוף הזה, שכיום נשלט על ידי ארה"ב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר