25 מיליארד דולרים: זהו הסכום שהוציאו חברות וארגונים על רכישת מעבדים וחומרה של אנבידיה למרכזי נתונים רק ברבעון הראשון של 2024, כחלק ממהפכת ה-AI. עד סוף השנה סכום זה יגיע ל-150 מיליארד דולרים לערך.
להערכת מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בחמש השנים הבאות יושקע סכום עתק של כטריליון דולרים בבניית מרכזי נתונים (Data Center) המותאמים לאימון והרצת מודלי בינה מלאכותית, כאשר המעבדים הגרפיים (GPU) של החברה הם אבני הבניין של אותה תשתית עיבוד רבת עוצמה. כעת, רבים בתעשייה ובשוק ההון מתחילים לשאול – האם ההשקעה האסטרונומית הזו בתשתיות AI תניב ערך ורווח, או שמא אנו עדים להתהוותה של בועת ה-GPU?
מי שניסח את השאלה הזו בצורה בהירה הוא דיוויד קאן, שותף ב-Sequoia Capital, אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות בארצות הברית, שהשקיעה בין היתר גם ב-OpenAI. בנייר עמדה תחת הכותרת "AI ושאלת 600 מיליארד הדולרים", קאן מעלה מספר תהיות לגבי המודל העסקי שמאחורי ההצטיידות המסיבית הזו במעבדי אנבידיה. קאן מציג חישוב פשוט למדי, לפיו חברות ישקיעו עד סוף השנה כ-150 מיליארד דולר במעבדי החברה, ולכך יש להוסיף סכום דומה של 150 מיליארד דולרים בגין מערכות תומכות, עלויות תפעוליות, ובעיקר – צריכת חשמל. אותן חברות שהצטיידו בתשתית הזו יפתחו שירותי ויישומי AI שאותם הם ימכרו ללקוחות הקצה, כך שלהשקעת ההון של 300 מיליארד דולרים יש להוסיף עוד 300 מיליארד דולרים, המגלמים שולי רווח של 50%. כך הגיע קאן לסכום של 600 מיליארד דולרים.
לפי חישובים נוספים של קאן, חברות כמו OpenAI, מיקרוסופט, אמזון, מטא, טסלה, אפל, סיסקו וכדומה ירשמו הכנסות כוללות של 100 מיליארד דולרים משירותים הקשורים ל-AI, וכך נותרנו עם פער של 500 מיליארד דולרים בין ההשקעה לבין כדאיות כלכלית. מעניין לציין כי זהו מאמר המשך למאמר שכתב בחודש ספטמבר, תחת הכותרת "AI ושאלת 200 מיליארד הדולרים", ונראה כי גם ההבדל בין שתי הכותרות הללו ממחיש את קצב התנפחות הבועה.
קאן מונה עוד כמה גורמים שמעמידים בספק את ההשקעה נטולת הרסן ב-GPU, ובכלל זה התחרות העזה בשוק, שתוביל להורדות מחירים ושחיקת שולי הרווח, וכן ההתיישנות המהירה בין דור מעבדים אחד לעומת הבא אחריו בתור. אנבידיה משיקה כעת GPU חדש, B100 (בלאקוול), וקאן צופה כי מעבד זה, שחזק פי 2.5 מקודמו, יסמן את הגל האחרון בהצטיידות הרבתית במעבדי אנבידיה –תחזית מדאיגה עבור מניית אנבידיה, שרק בחודש שעבר הפכה לגדולה ביותר בוול-סטריט.
קאן מאמין כי ה-AI היא מהפכה טכנולוגית אמיתית שתעצב את פני הדור, אך מזהיר כי "אל לנו ללכת שבי אחר האשליות של עמק הסיליקון לפיהן כולנו נתעשר מהר, ושעלינו להצטייד עוד ועוד במשאב החשוב היחיד, והוא ה-GPU".
מסיבת ה-AI רק החלה
מי שהביע לאחרונה כפירה של ממש במהפכת הבינה המלאכותית הוא ג'יימס פרגסון, מייסד-שותף בחברת הייעוץ הפיננסי MacroStrategy. בפודקאסט של רשת בלומברג, שפורסם לפני מספר ימים, טען כי נוצרת "בועה מרוכזת" בתחומי ה-AI והשבבים. לדבריו, "אם ללמוד מניסיון העבר, זה תמיד נגמר רע. כל מי שיש לו ניסיון בשוק יודע שזה ייגמר רע. אבל עד שהבועה מתפוצצת, גם מי שיודע שזו בועה רוצה להיות חלק מהמשחק. יש בעיקר חברה אחת, אנבידיה, שמאוד מצליחה ומוכרת במחירים ושולי רווח מטורפים, וזה מזכיר את סיסקו בתקופת הדוט-קום".
פרגסון מתייחס לליקויים שקיימים במודלי השפה הגדולים (LLM), ובכלל זה הנטייה של צ'ט-בוטים לייצר לעיתים תשובות משוללות ייסוד שלא ברור על איזה מידע הן מתבססות, תופעה שזכתה לכינוי "הזיות". "לטענתי, AI היא עדיין בגדר טכנולוגיה בלתי מוכחת. אם לא ניתן לסמוך לחלוטין על AI, ותמיד צריך לבדוק את התוצאות כדי לוודא שהצ'ט-בוט לא ממציא או 'הוזה', אז זו בעיה גדולה, וכל עוד זה כך יהיו לטכנולוגיה יישומים מאוד מצומצמים. AI גם זוללת אנרגיה וזה מייקר הכול משמעותית ומעמיד בספק את הכדאיות הכלכלית".
מנגד, יש גם לא מעט אנליסטים ומשקיעים שסבורים כי אין זו בועה, אלא מהפכה אמיתית. אחד מהם הוא דן אייבס, מנהל השקעות בקרן Wedbush ודמות מוכרת וססגונית בנוף הפיננסי. בריאיון שהעניק לפני מספר ימים לרשת CNBC, העריך אייבס כי מדד הנסד"ק, שמורכב ברובו מחברות טכנולוגיה, עשוי להגיע עוד השנה לרף 20,000 (עומד כיום על 18,670). אייבס צופה כי כעת אנחנו נהיה עדים לגל השני של מהפכת ה-AI, שיבוא לידי ביטוי בחברות תוכנה וחברות צריכה שיפתחו יישומי AI רווחיים. "כל דולר שמושקע במעבדי אנבידיה, מתרגם להכנסות של 10 דולרים עבור חברות הטכנולוגיה", אמר.
בהתייחסו לאנלוגיה שמרבים לעשות בין התקופה הנוכחית להתפוצצות בועת הדוט-קום בשנת 2000, אמר: "אנחנו כעת בשנת 1995, לא 1999. אנחנו בשעה 21:00 במסיבה שתימשך עד 04:00 לפנות בוקר. זו אינה בועה, אלא המהפכה התעשייתית הרביעית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו