"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר ישראלי חשף: כך ניתן לזהות אם נחקר משתייך לארגון טרור

על פי המחקר, השיטה יכולה לסייע בגילוי שקרים אודות שייכות לארגון טרור או פשע, וגם לזהות היכרות מחשידה עם עולמות ידע פליליים או ביטחוניים • תוצאות המחקר יכולות לאפשר לקבוע אילו חשודים כדאי להמשיך לחקור בעדיפות גבוהה – ואת מי ניתן לחקור בשלב מאוחר יותר

,עודכן
0השמעה
מחבלי חמאס. צילום: אי.אף.פי

מחקרשנערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו חושף שיטה חדשנית לזיהוי שקרים של חשודים בהשתייכות לארגוני טרור. המחקר, בהובלת ד"ר צחי אשכנזי מהמכללה ומהמכללה האקדמית אשקלון, מצא כי שיטת ה-FCT (Forced Choice Test) יכולה לסייע בגילוי שקרים אודות שייכות לארגון טרור או פשע, וכן לזיהוי היכרות מחשידה עם עולמות ידע פליליים או ביטחוניים.

השיטה, שעד כה שימשה בעיקר לזיהוי שקרים הקשורים למעורבות אישית בפשע, הורחבה במחקרזה לבחינת ידע סמנטי – ידע כללי אודות תחום מסוים שאינו תלוי בהכרח בחוויה אישית. המחקר מצא כי השיטה יכולה לזהות שקרים מסוג זה ברמת דיוק של עד 72%.

אדם השייך לארגון טרור ומכחיש זאת הינו בעל ידע סמנטי רב אודות הארגון. למשל, הוא עשוי לדעת מי הם המנהיגים הבכירים והסודיים של הארגון למרות שמעולם לא פגש אותם, יודע היכן מתקיימים אימונים של אנשי הארגון גם אם מעולם לא היה במקומות אלה, ומכיר את סיפור הכיסוי שיש להשתמש בו.

בעלי ידע סמנטי. מחבלי חמאס (ארכיון),צילום: רשתות ערביות

במסגרת המחקר, 277 סטודנטים השתתפו בסימולציה של חקירת חשוד בשייכות לארגון טרור. הנבדקים נשאלו שאלות אודות המכללה, כאשר הם התבקשו להכחיש את היותם סטודנטים. במהלך הסימולציה, המשתתפים עברו מבחן FCT שכלל שאלות שונות אודות המכללה, כגון שמות של בכירים, מיקומים, כללי התנהגות ונהלים.

ניתוח התוצאות הראה כי רמת הדיוק המשוקללת לזיהוי שקרים של מבחן ה-FCT כאשר הוא מופעל לזיהוי שקרים אודות ידע סמנטי היא כ-63%. בנוסף, נמצא כי שימוש באופני הפעלה מסוימים של המבחן יכול להעלות את רמת הדיוק ל-72%.

מבחן ה-FCT יכול לשמש ככלי תומך החלטה, למשל בסוגיית תעדוף החקירות. הוא מאפשר לקבוע את מי מהחשודים כדאי להמשיך לחקור בעדיפות ובדחיפות גבוהה, מכיוון שהחשד לגביהם הינו מבוסס וחמור יותר, ואת מי ניתן להשאיר לשלב מאוחר יותר. שימוש זה חשוב, במיוחד כאשר מספר החשודים העצורים גדול בהרבה ממספר החוקרים הפנויים.

מחבלי חמאס (ארכיון),צילום: אי.פי.איי.

המחקר, שפורסם בכתב העת "Frontiers in Psychology", מציע כלי חדש וחשוב לגופי אכיפת החוק וסיכול טרור. הוא מאפשר זיהוי אתי ומבוסס מדע של נחקרים המשתייכים לארגוני טרור או פעילויות בלתי חוקיות אחרות, דבר שעשוי לתרום משמעותית למאבק בטרור ובפשיעה.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם מומחים בינלאומיים מובילים בתחום. בשלבי הכתיבה הסופיים של המאמר לקחו חלק גם פרופ' גיל גולדצויג מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, פרופ' אלדרט ורייג, מומחה עולמי לשיטות לזיהוי שקרים, ופרופ' שרון ליאל, שניהם מאוניברסיטת פורטסמות' בבריטניה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר