"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פריצת דרך סינית: רובוט שמופעל באמצעות מוח אמיתי
חוקרים מהאוניברסיטאות טיאנג'ין ומכון המדע והטכנולוגיה הציגו פיתוח מהפכני בתחום הרובוטיקה • הרובוט החדשני מסוגל לבצע משימות מורכבות ומהווה צעד גדול בדרך ליצירת אינטיליגנציה היברידית אנושית-רובוטית
אילוסטרציה של המוח האנושי. . צילום: ThinkstockPhotos

פריצת דרך סינית: רובוט שמופעל באמצעות מוח אמיתי

חוקרים מהאוניברסיטאות טיאנג'ין ומכון המדע והטכנולוגיה הציגו פיתוח מהפכני בתחום הרובוטיקה • הרובוט החדשני מסוגל לבצע משימות מורכבות ומהווה צעד גדול בדרך ליצירת אינטיליגנציה היברידית אנושית-רובוטית

ענבל חייט
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חוקרים סינים מהאוניברסיטאות טְיָאנְגִ'ִין ומכון המדע והטכנולוגיה של סין הציגו לאחרונה פיתוח מהפכני בתחום הרובוטיקה:רובוט המופעל באמצעות מוח מלאכותי שגדל במעבדה. הפיתוח מבוסס על טכנולוגיית "Brain-on-chip" ("מוח על שבב"), המשלבת אורגנואידים (גרסה ממוזערת של איבר, ע"ח) של מוח אמיתי עם שבב ממשק עצבי.

הרובוט החדשני מסוגל לבצע משימות מורכבות כגון אחיזה עדינה של חפצים והימנעות ממכשולים. החוקרים מאמינים כי פיתוח זה עשוי להוביל ליצירת אינטליגנציה היברידית בין אדם לרובוט ולשימושים רפואיים מתקדמים בתחום ההפרעות הנוירולוגיות.

בראיון שהעניק ל-South China Morning Post, הסביר סגן נשיא אוניברסיטת טיאנג'ין, מינג דונג, כי "מדובר בטכנולוגיה המשתמשת ב'מוח' שגודל בתרבית חוץ גופית כמו אור בשילוב עם שבב אלקטרודות ליצירת Brain-on-chip".

שילוב של מחשב ומוח

טכנולוגיית ה-Brain-on-chip היא חלק מממשקי מוח-מחשב המשלבים את האותות החשמליים של המוח עם כוח חישוב חיצוני. לאחרונה, תחום זה זכה לתשומת לב תקשורתית רבה בעקבות השקת שבב הנויראלינק של אילון מאסק והשתלתו במטופל אנושי ראשון.

הקשרים המסובכים בין תאי העצב שבמוח. ניתן יהיה לשלב אותם עם שבבים?, צילום: אוניברסיטת הרווארד

החוקרים הסינים טוענים כי פיתוחם הוא "מערכת 'מוח-על-שבב' בקוד פתוח הראשונה בעולם", ומאמינים כי היא עשויה להוביל לפיתוח מחשוב דמוי-מוח. במאמר שפורסם בכתב העת Brain, הם הצהירו כי אורגנואידי מוח אנושיים מהווים פלטפורמה מצוינת למידול הפרעות נוירולוגיות ולתיקון נזקים מוחיים.

עם זאת, החוקרים מציינים כי ההשפעה הפיזית על התפתחות והשתלבות האורגנואידים עדיין אינה ברורה לחלוטין. פרופ' לִי סְיָאוֹחוֹנְג מאוניברסיטת טְיָאנְגִ'ִין הדגישה כי טכנולוגיית אורגנואידי המוח עדיין מתמודדת עם אתגרים כגון בגרות התפתחותית נמוכה ואספקה בלתי מספקת של חומרי הזנה.

מאסק וחברת נויראלינק כבר השתילו שבב במוח אנושי במטופל חי., צילום: רויטרס

יחד עם זאת, בבדיקות שבוצעו לאחר השתלת אורגנואידי מוח בקליפות המוח של עכברים בוגרים, נמצא כי האורגנואידים המושתלים התפתחו היטב לאחר טיפול באמצעות אולטרסאונד. האוניברסיטה ציינה כי השימוש בטיפול אולטרסאונד לא פולשני בעוצמה נמוכה עשוי לסייע ביצירה והתפתחות של רשתות נוירוניות, ובכך לספק בסיס איתן יותר לתחום המחשוב העתידי.

מחקר ופיתוח "מוח על שבב" הוא נושא שכאמור כבר זכה לכותרות בחודשים האחרונים. כזכור, בתחילת השנה הודיע מאסק כי השבב המוחי של הסטארט אפ שלו נויראלינק, הושתל לראשונה במוח אנושי של אדם חי, זאת לאחר שבמאי שנה שעברה קיבלה החברה אישור ממנהל המזון והתרופות בארצות הברית (ה-FDA) להתחיל בניסוי הקליני הראשון בבני אדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...