"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מבקר המדינה: "בודקים אם גופים עוינים ביצעו פריצת סייבר למשרד ראש הממשלה"

את הדברים אמר מתניהו אנגלמן במהלך שבוע הסייבר וה-AI של אוניברסיטת תל אביב • "אנו בוחנים במקביל גם את הדרך בה ישראל מטפלת בפייק ניוז, הגנת מערכות ה-IT במשרד ראש הממשלה ופיקוד העורף והפערים התפקודיים בחלק מהמערכות של צה"ל"

, עודכן
0השמעה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בשבוע הסייבר באוניברסטת תל אביב ,  שבוע הסייבר וה-AI באוניברסיטת תל אביב
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בשבוע הסייבר באוניברסטת תל אביב. צילום: שבוע הסייבר וה-AI באוניברסיטת תל אביב

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השתתף היום (שלישי) בכנס שבוע הסייבר וה-AI של אוניברסיטת תל אביב והתייחס לביקורת שהוא מקיים בימים אלו על היערכות המדינה לאיומי סייבר במלחמת "חרבות ברזל" ולפניה.

לדברי המבקר, "בימים האלו אנו בוחנים את מוכנות ישראל לאירועי סייבר במהלך מלחמת חרבות ברזל. חלק אחד של הביקורת עוסק בפערים ברמת הגנת הסייבר ובחוסנה של ישראל, ובפעולות שנקטו הגופים הרגולטוריים על מנת לחזק את החוסן".

ראש השב''כ רונן בר בכנס שבוע הסייבר בשנה שעבר: ''מזהים את הזרוע האיראנית''. ארכיון צילום: שמואל בוכריס

"החלק השני בוחן את מוכנותם של גופים קריטיים להתקפות סייבר וכיצד טופלו התקפות אלו. אנו בוחנים את הדרך שבה ישראל מטפלת בפעולות התודעה (מלחמה בפייק ניוז), הגנת מערכות ה-IT במשרד ראש הממשלה, הגנת הסייבר על כטב"מים, הגנה מפני איומי סייבר על מערכות בקרה של פיקוד העורף והפערים בהמשכיות התפקודית של מערכות מסוימות בצה"ל ביום פתיחת המלחמה", טען אנגלמן, ברמיזה משמעותית לאירועים שהתרחשו במהלך המלחמה.

"בנוסף, השלמנו דו"ח על ההגנה מפני איומי סייבר על מערכות ICT באחת מהתעשיות הביטחוניות שלנו. אני רואה חשיבות רבה בביקורות הללו לאור התגברות המתקפות על ישראל בעת הזו. מתחילת כהונתי כמבקר המדינה, אני מקדיש תשומת לב רבה לתחום הגנת הסייבר, טכנולוגיית המידע ולהגנת הפרטיות, לטובת אזרחי ישראל", כך לדבריו של המבקר.

מתקפות הסייבר נגד ישראל התגברו באופן משמעותי מאז אוקטובר. אילוסטרציה, צילום: Getty Images

ראש מערך הסייבר: "איראן תוקפת בסייבר גם את בעלות בריתה"

באירוע נשא דברים גם גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, שטען כי "איראן, כמדינה תוקפנית גם בסייבר, תוקפת מדינות רבות ברחבי העולם, ואף כאלו שנחשבות לבעלות בריתה". בין המדינות שפורטנוי ציין שאיראן תוקפת ברחבי העולם: ערב הסעודית, עומאן, קנדה וארצות הברית, איחוד האמירויות, הודו, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, אוסטריה ועוד.

"זיהינו שאיראן תוקפת את בעלות בריתה ומדינות נוספות למטרות גניבת מידע וגרימת נזק לשירותים דיגיטליים. המידע שנגנב ממערכות ממשלתיות משמש לאחר מכן לטרור סייבר איראני," אמר פורטנוי בכנס. "תוקפנות הסייבר האיראנית היא בעיה בין-לאומית, ולא רק ישראלית ולכן הפתרון צריך להיות בין-לאומי".

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי. "התחלנו לראות שחקנים חדשים", צילום: אוניברסיטת ת"א

לדבריו, "התחלנו לראות שחקנים חדשים כמו קבוצת התקיפה 'Homeland Justice', שככל הנראה מופעלת על ידי משרד המודיעין האיראני ופעלה בעבר גם באלבניה. זיהינו גם את פעילות קבוצת "Imperial Kitten", המופעלת על ידי משמרות המהפכה, הן בישראל והן בארצות הברית, שם גם הטילו עליהם סנקציות".

פורטנוי אמר כי מאז 7 באוקטובר, הרחיבה איראן את מתקפות הסייבר על ישראל ובכלל זה "חציית קווים אדומים הומניטריים, כגון המתקפה שנבלמה על בית החולים זיו בצפת. מעשי איראן מהווים הפרה מוחלטת של חוקי הפרטיות והאמנות הבינלאומיות, וגורמים נזק עולמי לאזרחים חפים מפשע", אמר פורטנוי וקרא לחזית משותפת בהגנה, בהרתעה, ובגביית המחיר מאיראן על הנזק העולמי שהם גורמים.

בשאר אל-אסד נשיא סוריה בעת ביקורו באיראן. תוקפת גם את בעלות בריתה, צילום: רויטרס

עוד אמר פורטנוי בכנס כי המתקפות בתקופת המלחמה גדלו פי שלושה מבעבר ופרט את מגוון הפעולות שעשה המערך בתקופת המלחמה בהם: מודיעין האיומים, הפרויקטים הטכנולוגיים "כיפת הסייבר" ו"כדור הבדולח", הרגולציה, מאמצי הגברת החוסן והמודעות, התאמת מוקד 119 וטיפול באירועי סייבר, שיתוף הפעולה הלאומי והבין-לאומי ועוד.

פורטנוי הוסיף: "אנו צריכים לקחת את העבודה המשותפת שלנו ביחד צעד אחד קדימה, למקום שבו יש לנו את הגנת כיפת הסייבר ברמה הלאומית, מרכזי בקרה ושליטה ענניים לכל מגזר וארגוניים כמו בפרויקט "סייבר-שילד" (מגן הסייבר) שאנו מפתחים, לגילוי והגנה מפני תקיפות סייבר. צריך לעשות את זה תוך הגנה על האינטרסים והפרטיות של כל הצדדים".

בנט: "תהיה תקופה קצרה של קשיים, אבל לפנינו גם 50 שנים של צמיחה מדהימה והצלחה"

גם נפתלי בנט, רה"מ לשעבר, נשא דברים בשבוע הסייבר באוניברסיטת ת"א וטען כי "למרות שהניהול של ישראל רחוק מלהיות מדהים, אנחנו נפתור את זה. ישראל היא כר פורה לסופר-יזמים ליובל הבא. זה זמן נפלא להשקיע בישראל, המחירים נמוכים. בואו לישראל כעת, השקיעו בה, אנחנו נזכור את מי שמתייצב לצדנו כעת כי אנחנו על סיפה של דרך מדהימה".

רה"מ לשעבר, נפתלי בנט. "צפוי למדינה יובל מדהים. זה הזמן להשקיע בה", צילום: שבוע הסייבר וה-AI באוניברסיטת ת"א

"אנחנו לא מוותרים, בישראל אנחנו צריכים להיות קשוחים ודרוכים. יש לנו שלושה מצבורים של דלק שאיננו משתמשים בהם. הראשון - חרדים, נשים וגברים, שהם חכמים ומוכשרים – אך הגברים אינם משתתפים בשוק העבודה בשיעורים גבוהים מספיק.

"המצבור השני הוא החברה הערבית בישראל, שהופכת לחלק אינטגרלי יותר ויותר, גם אם עדיין ישנם קשיים. והשלישי הוא העולים לישראל, יהודים מכל רחבי העולם. אלה המצבורים של ישראל ל-50 השנים הבאות ואם נשכיל לחבר את כולם יחד - המנוע יפעל היטב", טען בנט.

פינוי אזרחים מאופקים בתחילת המלחמה. רבים מעובדי ההייטק תורמים מזמנם ומתנדבים. ארכיון, צילום: חמל הייטק לב אחד

"מתקפת חמאס על ישראל הביאה אותה לרגע הגרוע ביותר שלה. זה היה כישלון מוחלט של ישראל. נכשלנו. בשבועות שלאחר המתקפה, כל המערכות של ישראל התמוטטו. שום דבר לא עבד. אבל החצי השני של הסיפור הוא סיפור יוצא דופן על תקומתה של ישראל: אזרחים רבים מכל רחבי המדינה עלו על רכבם והגנו על אחיהם ואחיותיהם בעוטף עזה, אנשים שהם אינם מכירים - וסייעו להציל חיים רבים.

"זה הסיפור של ישראל. חווינו טראומה לאומית, אבל אלפים השיבו מאבק ומנעו פוגרום גדול יותר. האזרחים של ישראל הצילו את היום. אני שואב את הביטחון שלי בישראל מאותם אנשים. זו ישראל של הסטארט-אפ ניישן. הייתה קריסה של המערכת אבל תקומה של אלפי אנשים שמילאו תפקיד מכריע בהצלת חיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר