"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פיתוח מלא בשבע דקות: האם עוד מקצוע בדרך להיכחד?
אם להאמין לדבריו של מנכ"ל אנבידיה, לצעירים אין סיבה להתחיל ללמוד את מקצוע התכנות • הסיבה היא איך לא, בינה מלאכותית • אבל מסתבר שמתכנתים כבר מזמן התרגלו למציאות בה "חרב" מקצועית מונחת על צווארם
הייטיקיסט בעבודה. צילום: GettyImages

פיתוח מלא בשבע דקות: האם עוד מקצוע בדרך להיכחד?

אם להאמין לדבריו של מנכ"ל אנבידיה, לצעירים אין סיבה להתחיל ללמוד את מקצוע התכנות • הסיבה היא איך לא, בינה מלאכותית • אבל מסתבר שמתכנתים כבר מזמן התרגלו למציאות בה "חרב" מקצועית מונחת על צווארם

יוחאי שויגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

האם סטודנט שהחל השנה את לימודיו בחוג למדעי המחשב, יגלה בתום התואר כי כל שפות התכנות שלמד היו לחינם?אם תשאלו את מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, תוך שנים ספורות צ'אטבוטים מבוססי AI יוכלו לבצע באופן מלא את תפקיד המתכנת. בפנייה ישירה לדור הצעיר הוא אף אמר בבירור - "אל תלמדו תכנות".

עמדתו של הואנג, שדברים דומים לה השמיע באחרונה גם מייסד OpenAI סם אלטמן, עוררו שיח סוער בקהילת המתכנתים, והעלו שאלות על מהותו של המתכנת, עתיד המקצוע ובכלל תפקידה ומטרתה של האנושות בעידן הבינה המלאכותית.



משיחות עם מספר מתכנתים מנוסים בהייטק הישראלי, מתברר כי המתכנת המצוי כבר רגיל לחיות "כשחרב מונחת על צווארו" ברמה המקצועית. לדברי תומר קרסיק, ארכיטקט תוכנה בבית התוכנה CodeValue, "מקצוע התכנות עובר כל הזמן 'מהפכות', אבל מורכבות טכנולוגית לא נעלמת, אלא רק משנה צורה. זה תחום דינמי, ומי שלא עובד על להיות רלוונטי, ימצא את עצמו בחוץ".

קוד הוא שפה

מודלי שפה גדולים (LLM) כמו ChatGPT, מפגינים יכולות מרשימות מאוד ביצירת תכנים טקסטואליים וגרפיים לפי דרישה. גם קוד הוא "שפה", וכמו טקסטים לשוניים, שורות קוד מצויות ברשת בשפע, ויש מאגרים גדולים של קוד שניתן באמצעותם לאמן מודל AI, כך שיידע לקודד ברמה גבוהה.

עם זאת, למרות שהמושג "בינה מלאכותית" כבר הפך לנחלת הכלל, הכלים הללו לא באמת מפגינים אינטליגנציה. מדובר במודלים סטטיסטיים שמוגבלים לדאטה שעל בסיסו אימנו את המודל.

המתכנת המצוי כבר למד לחיות עם איום מקצועי מעל ראשו. אילוסטרציה, צילום: Getty Images

יונתן אונגר, מהנדס תוכנה בכיר בחברת הסייבר Zero Networks: "הבעיה של ChatGPT היא שהוא לעולם לא יודה בחוסר ידע, רק למפתח יש את הכלים לזהות זאת. הכלים הללו יהיו בעתיד יותר מדויקים, יחסכו למפתח זמן רב ויאפשרו לו להתרכז בליבת העשייה, שזה המוצר".

קרסיק מסכים ומוסיף כי "ה-AI הוא כמו מתכנת מתחיל - הוא צריך בקרה מגורם בעל ידע שישתמש בו ויעבור על התוצרים שלו. לא מספיק לדעת אם הקוד שנוצר 'עובד', אלא צריך לוודא שהוא איכותי, יעיל ובטוח לשימוש".

להסביר את עצמך ל-AI

אלכס אלטר, מוביל טכנולוגי בחברת Cellebrite, סבור כי ה-AI אינה דומה למהפכות קודמות בתחום התכנות, שבהן סביבת פיתוח אחת התחלפה בחדשה: "עד מהרה רוב מטלות התכנות השגרתיות יבוצעו על ידי AI, בפיקוח מתכנת אנושי".

מימין לשמאל, תומר קרסיק וניר דובוביצקי, צילום: קודווליו

לדבריו, "בהדרגה, הכלים הללו יהיו יותר מתקדמים, 'יבינו' הוראות מורכבות יותר, ואף ישתתפו בתהליכי קבלת ההחלטות ברמת ארכיטקטורת התוכנה. תפקידו של המתכנת יתמקד בניהול קוד".

חברת פיתוח שכולה בוטים

הפוטנציאל של ה-GenAI לשנות מן היסוד את עולם הפיתוח הומחשה בניסוי שערכו באחרונה קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת בראון ואוניברסיטאות בסין. החוקרים הקימו חברת פיתוח תוכנה פיקטיבית בשם CHATDEV, שהורכבה אך ורק מצ'אט-בוטים של GPT 3.5.

החוקרים יצרו מערך של בוטים המדמה את חלוקת התפקידים, תהליכי העבודה וההיררכיה הנהוגים בחברות פיתוח. כל בוט קיבל תפקיד, ממנכ"ל ועד מתכנת ובודק תוכנה, והם ביצעו את המשימה לפי הכרונולוגיה המקובלת של תהליך פיתוח, משלב התכנון והאפיון ועד כתיבת הקוד, הבדיקה ולבסוף תיעוד.

מימין לשמאל, יונתן אונגר ןאלכס אלטר, צילום: רוני הרמן, ללא

במהלך העבודה, הבוטים תיקשרו ביניהם, החליפו משוב ומידע, ביקשו הבהרות זה מזה, קיבלו החלטות, והשלימו את המשימה - לפתח משחק לוח יפני - תוך שבע דקות ובעלות כוללת של דולר אחד בלבד.

לדבריו של ניר דובוביצקי, ארכיטקט תוכנה ב-CodeValue, למרות הפוטנציאל הגדול, יש להיזהר מפני הפיתוי של קיצורי דרך. "חברות עסקיות מתקשות לעמוד בפני הבטחה להורדת עלויות והחשש הוא כי הן יסתמכו יותר מדי על AI בפיתוח מוצרים ושירותים. לפחות בעתיד הקרוב, זה יציף את העולם בכמויות של תוכנה ירודה".

קרסיק מזהה אתגר נוסף: "המהפכה הזו משליכה גם על האופן שבו סטודנטים ואוניברסיטאות לומדים ומלמדים את המקצוע. זה גם יקשה על הכניסה לשוק העבודה, מאחר שיהיה פחות צורך בעובדים מתחילים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...