מאז פרוץ המלחמה, לפני חצי שנה בדיוק, המציאות של ענף הטכנולוגיה בישראל עברה שינוי משמעותי. התפרצות הלחימה הפתאומית תפסה את ישראל לא מוכנה והשלכותיה חורגות הרבה מעבר לשטחי הקרב, בין היתר גם אל מגזר הטכנולוגיה שידוע כקטר של המשק והתעשייה במדינה.
משקיעים מעבירים השקעות אל אלטרנטיבות בטוחות יותר
החשש מהשקעה באזור מוכה אי-יציבות גיאופוליטית מורגש בקרב ארגונים ומשקיעים גלובליים. לדבריו של בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים בקבוצת Aman, "לאחרונה נחשפנו לעצירת הזמנות חדשות ועיכובים בהחלטות הקשורות בישראל. לא מדובר בעניין של תמיכה או התנגדות לנרטיב הישראלי, אלא בהחלטה פרגמטית של משקיעים לחפש חלופות השקעה בטוחות יותר בסביבות יציבות יותר".
"אי אפשר לזלזל בהשפעה של המלחמה על המשקיעים, הלקוחות ובכלל משתפי הפעולה עם ארגונים בישראל. משקיעים נזהרים יותר ויותר מהקצאת כספים אל ארגונים בישראל עקב חשש לשיבושים תפעוליים שייגרמו כתוצאה מיציאת כמות מאסיבית של עובדים לשירות מילואים או איום של התקפות טילים על מרכזי הפיתוח בארץ", הוא טוען.
ארגונים ישראלים מנתבים פרויקטים עבור התעשיות הצבאיות והבטחוניות
המציאות החדשה הובילה להערכה מחודשת וקריטית של התשתית הביטחונית של המדינה. כתוצאה מכך, חלה הבנה שחיזוק ארגוני הביטחון נמצא בחשיבות העליונה. פתרונות טכנולוגיים שפותחו בעבר עבור יישומים אזרחיים – שינו את ייעודם כדי לענות על הדרישות הדחופות של המגזר הביטחוני.
שינוי אסטרטגי זה נובע כמובן ממחויבות עמוקה של היזמים לעקרונות הציונות והעמידה הישראלית האיתנה, אך הוא נובע גם מתוך שיקולים כלכליים פרגמטיים, הכוללים עלייה משמעותית בביקושים של הלקוחות הביטחוניים.
עלייה של 30 אחוזים בביקוש להעברת פעילות לחו"ל
ככל שהסכסוך נמשך ואי הוודאות לגבי עתידה של ישראל נשארת כפי שהיא, חברות ישראליות נאלצות יותר ויותר לחפש יציבות בחו"ל, הן על מנת להתמודד עם משבר כוח האדם שנוצר בעת הגיוס הפתאומי למילואים, אך גם כדי להתכונן למשבר הבא שיגיע.
ההכרח לשמור על המשכיות עסקית דוחף חברות ישראליות רבות להעביר את פעילותן אל מעבר לים. גורמים כמו שירות מילואים והאופי הבלתי צפוי של המצב מחייבים אותן לאמץ מודל מיקור חוץ.
לצד המשבר יש גם הזדמנויות
יחד עם זאת - בתוך הכאוס, מתגלה גם זיק של תקווה. לדבריו של פסטרנק, "המשבר מייצר לא מעט הזדמנויות עבור חברות בעלות איתנות כלכלית, המאפשר להן לא רק לצלוח את המשבר, אלא גם להושיט יד לתמיכה כלכלית בחברות ישראליות קטנות יותר הזקוקות לכך".
"בעתות משבר, בעלי האמצעים חייבים להושיט יד מסייעת. לא מדובר רק על הישרדות אלא על שגשוג משותף, טיפוח חוסן, וחדשנות מול מצוקה. ככל שהתעשייה מסתגלת למציאות החדשה, רוח זו של סולידריות והשקעה עשויה לסלול את הדרך לעתיד מזהיר יותר, הן לטכנולוגיה הישראלית והן למדינה", הוא מסכם.