"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

זירת הסייבר רותחת, ואסור לנו להיתפס לא מוכנים

ה-7 באפריל מסמל כל שנה את תחילת אירועי OPISRAEL - תקופה בה ישראל מותקפת על ידי קבוצות האקרים עוינות • השנה, לאור מלחמת "חרבות ברזל", התאריך בעל סמליות גדולה הרבה יותר • אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות שאננים

סייבר (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

עם הודעת קבוצת האקרים עלפריצה למערכות של משרד המשפטיםוגניבת כ-300 ג'יגה בייט של מידע, החלה "באופן רשמי" התקופה אולי המאתגרת ביותר בזירת הסייבר של ישראל, ששיאה באירוע המרכזי - OPISRAEL.

OPISRAEL היא סדרת מתקפות סייבר המתרחשות כבר למעלה מעשור ב-7 באפריל, במסגרתן קבוצות האקרים עוינות מפעילות מתקפות סייבר מתוזמנות נגד אתרים ישראליים, הנמשכות מספר שבועות ונועדו לגרום נזק גדול ככל האפשר.

עלייה ניכרת במתקפות מאז תחילת המלחמה

אירועי ה-OPISRAEL מתכתבים גם עם מגמה מובהקת של עלייה במתקפות הסייבר נגד ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. למעשה, מנתוני מערך הסייבר הלאומי עולה כי בשנת 2023 בחסות המלחמה, היקף מתקפות הסייבר על אתרים ישראליים זינק ב-43 אחוזים.

לאור העובדה כי השנה התאריך עומד גם בסימן חצי שנה למלחמת "חרבות ברזל" ולפי הערכות המומחים, המתקפות הפעם צפויות להיות חמורות יותר ויתאפיינו בניסיונות לשבש ככל האפשר פעילות של אתרים ושירותים חיוניים כמו בתי חולים, בנקים, מוסדות ציבוריים, עיריות, תשתיות קריטיות, ועוד.

מתקפות אלו מכונות בשפה המקצועית DDoS (התקפת מניעת שירות) ובמסגרתן מוגשות בקשות מרובות בתוך שניות אחדות לשרתים עד קריסתם. אמנם מערכי הגנת סייבר בארגונים ערוכים היטב, אך לצד זאת ארגונים עדיין חשופים למתקפות סייבר הקשורות לשרשרת האספקה, בין היתר דרך ארגונים צד ג' הקשורים לפעילות הארגון בעלי הגנת סייבר לקויה.

המרכז לבריאות הנפש "איתנים", עבר תקיפת סייבר שפגעה בתפקודו. ארכיון,צילום: קונטקס, ארכיון

ניסיונות לפרוץ למאגרי מידע

לצד מתקפות אלו וכפי שראינו במקרה של משרד המשפטים, נראה המשך של ניסיונות לפרוץ למאגרי נתונים, בפרט כאלו עם מידע רגיש (רפואי, פיננסי, משפטי וכו'), מתוך הבנה כי חשיפת המידע עלול לגרום נזק אדיר לחברות, ארגונים ואף משרדים ממשלתיים. בנוסף, לא מן הנמנע שגם אנשים מהשורה יתמודדו עם ניסיונות פריצה לחשבונות של הרשתות החברתיות או חשבון הוואטסאפ שלהם.

למרות הזינוק במתקפות של האקרים פרו-פלשתיניים מתחילת המלחמה, רובן המוחלט מסוכל ולא גורם לנזק משמעותי. יחד עם זאת, מומלץ לא להיות שאננים - יש להקשיב להנחיות מטעם כל גורם מוסמך, להפעיל אימות דו-שלבי ברשתות ובאפליקציות, לא לפתוח לינקים או הודעות חשודות ובמידת הצורך לחסום או לדווח על פרופילים חשודים.

מעייני הישועה. עלה חשש לדליפת המידע הרפואי של נתניהו עקב מתקפת סייבר על ביה"ח. ארכיון,צילום: יהושע יוסף, אורן בן חקון

צריך לשנות קונספציה

נקודה נוספת ששווה לשים לב אליה בהקשר למתקפות הסייבר היא עניין הזהירות והמוכנות. מתקפות OPISRAEL פועלות במשך למעלה מעשור (המתקפה הראשונה החלה ב-ב-7 באפריל בשנת 2013), אולם עד כה הן לא גרמו לנזק משמעותי או השבתות יוצאות דופן – וטוב שכך.

הסיבות לכישלונן של רוב המתקפות הן בעיקר כי חלק מהן היה לא מאורגן, ועקב העובדה כי מערכי ההגנה של ארגונים וגופים עסקיים בישראל נשאר גבוה גם בימי שגרה – מה שאומר שלא נדרשו התאמות או שינויים דרסטיים בעת המתקפות.

משרדי מערך הסייבר הלאומי. המוכנות הישראלית בשיאה. ארכיון.,צילום: מערך הסייבר הלאומי

אלא שדווקא בשל כך, דווקא בסבב הנוכחי, מומלץ להגביר הערכות מבעוד מועד – ולא להתחרט בדיעבד. במילים אחרות, צריך לשנות קונספציה. זה שעד כה לא נגרם נזק משמעותי, לא אומר שהסיכון לא קיים.

עדיף לנקוט משנה זהירות ולזכור שדווקא השנה, בחסות הלחימה וההתפתחויות האחרונות בגזרה מול איראן ושלוחותיה, עשויה לבוא מתקפה חמורה וקשה משמעותית עוד יותר. לכן, ולא רק למען הזהירות, חשוב לגלות ערנות, לחדד הנחיות ולא להיתפס לא מוכנים. אחרי 7 באוקטובר, אף אחד לא יכול להרשות את זה לעצמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר