פוטנציאל עצום לצד פגיעה סביבתית חמורה: הצעד הבעייתי של הודו במירוץ למינרלים

הודו עושה צעד נוסף במסעה למציאת מינרלים מתכתיים יקרי ערך החבויים במעמקי האוקיינוס, שיכולים להחזיק את המפתח לעתיד נקי יותר. המעצמה האסייתית, שלה כבר שני רישיונות חיפוש במים העמוקים של האוקיינוס ​​ההודי, הגישה לאחרונה בקשה לקבלת שני רישיונות נוספים, זאת על רקע התחרות הגוברת בין המעצמות להשגת חומרים לתעשיית הטכנולוגיה הגדלה.

סין, רוסיה והודו מתחרות בשנים האחרונות להגיע למרבצים העצומים של משאבי מינרלים, קובלט, ניקל, נחושת, ומנגן, השוכנים אלפי מטרים מתחת לפני השטח של האוקיינוסים. אלה משמשים לייצור אנרגיה מתחדשת כגון אנרגיית שמש ורוח, כלי רכב חשמליים וטכנולוגיית סוללות הדרושה בין היתר לתעשיית הטכנולוגיה והשבבים.

הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA), השייכת לאו"ם, הנפיקה עד כה 31 רישיונות חיפוש, מתוכם 30 פעילים. המדינות החברות ברשות צפויות להיפגש השבוע בג'מייקה כדי לדון בתקנות סביב מתן רישיונות כרייה. אם הרשות תאשר את הבקשות החדשות של הודו, כמות הרישיונות של המדינה תהיה שווה לזו של רוסיה ואחת פחות מזו של סין.

פוטנציאל עצום

יהיו התוצאות של הבקשות אשר יהיו, דבר אחד ברור: הודו לא רוצה לפגר במרוץ להשגת מינרלים קריטיים מקרקעית האוקיינוסים. "האוקיינוס ​​ההודי מכיל פוטנציאלית עתודות עצומות, מה שמניע את ממשלת הודו להגביר את החקר המדעי שלה במעמקי האוקיינוס", כך לדבריו של נתן פיקארסיק, מייסד שותף בחברת Horizon Advisory, המספקת מודיעין גיאופוליטי.

בשנת 2022, המכון הלאומי של הודו לטכנולוגיית האוקיינוסים ​​ערך מספר ניסויים במכונת כרייה חדשה בעומק של 5,270 מטר באגן המרכזי של האוקיינוס ​​ההודי. המכונה הצליחה לאסוף כמה סלעים פולי-מתכתיים (סלעים השוכנים על קרקעית הים ועשירים במנגן, קובלט, ניקל ונחושת, ד"ג).

בכל הנוגע לארה"ב – המדינה אינה חלק מהמרוץ לכרייה במים בינלאומיים, זאת מכיוון שהיא לא אישרה את אמנת האו"ם לחוק הימי (ההסכם שהוביל להקמת הרשות). במקום זאת, היא שואפת להפיק מינרלים מקרקעית הים השייכת לגבולותיה ולעבד מינרלים שנכרו על ידי בעלי בריתה ממים בינלאומיים.

נזק בלתי הפיך לסביבה

תומכי חקר קרקעית הים טוענים כי כריית המינרלים ביבשה הגיעה למיצוי שלה, כאשר חלקים גדולים מאזורים העשירים במינרלים, נמצאים באזורי סכסוך או סובלים מבעיות סביבתיות. מהצד השני, פעילים סביבתיים טוענים כי קרקעית הים העמוק היא הגבול האחרון בכדור הארץ שלא נפגע על ידי האנושות, והכרייה שם עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך.

במקביל, מעל לעשרים מדינות מובילות ברחבי העולם, בהן בריטניה, גרמניה, ברזיל וקנדה - דורשות גם הן עצירה או הפסקה זמנית של כרייה במעמקי הים, לאור העובדה כי נכון לעכשיו קיים מחסור חמור במידע אודות המערכות האקולוגיות הימיות הנמצאות במעמקי האוקיינוסים וכי אסור לפגוע בהן.