"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כך אפשר לגנוב לכם את תווי הפנים ולסחור בהם

כדי לאמן בינה מלאכותית, צריך להשתמש במגוון תמונות שונות, לעתים גם תמונות פנים • מידע על תווי פנים הוא רגיש ואישי, אך יש לא מעט חברות נתונים שינסו לנצל זאת • למרות הרגולציה המשפטית המועטה - יש תקווה

,עודכן
0השמעה
זיהוי תווי פנים (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

מידע על פנים של בני אדם הוא סוג ייחודי של מידע רגיש ואישי, כזה שניתן לזהות כל אדם באמצעותו רק על פי תווי הפנים. למרות שהמעקבים ההמוניים שמבצעות ממשלות על אזרחים בתחום זה זוכה לתשומת לב - גם עסקים ואנשים פרטיים משתמשים בכלים האוספים, מאחסנים ומשנים מידע על הפנים שלכם.

בין הדוגמאות הבולטות לשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים ניתן לראות את כלי הבינה מלאכותית(AI) השונים, שיודעים ליצור תמונות וסרטונים של בני אדם, לאחר שאומנו באמצעות תמונות פנים אמיתיות.

סורה, הבינה המלאכותית של OpenAI שיודעת לייצר סרטונים ממילים. ארכיון // צילום: OpenAI

התפתחות הרגולציה המשפטית נמצאת בפיגור, אבל אילו חוקים קיימים היום?

ממשלת אוסטרליה חוקקה בשנת 2020 את חוקהפרטיותהאוסטרלי, הרואה במידע ביומטרי (שכולל את תווי הפנים) חלק מהמידע הרגיש והאישי שלנו. עם זאת, החוק אינו מגדיר מהו מידע ביומטרי. בנוסף לכך, החוק לא מפרט אם צריכה להיות הסכמה מפורשת (בעל פה או בכתב) או משתמעת לשימוש במידע הפנים.

למרות חסרונות אלו, החוק הוא החקיקה העיקרית באוסטרליה שמטרתה להגן על מידע תווי הפנים – הוא קובע שלא ניתן לאסוף מידע ביומטרי ללא הסכמתו של אדם.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בעל ערך ולא מוגן

מידע הפנים שלנו הפך לבעל ערך רב כל כך, שחברות נתונים רודפות אחריו לא מעט, אך ללא הסכמתנו. חברות אלו הרכיבו מאגרי מידע למכירה המשמשים לא רק את המשטרה במדינות שונות, אלא גם חברות פרטיות.

גם אם תמחקו את כל נתוני הפנים שלכם מהאינטרנט, אתם יכולים בקלות "להילכד" לתוך מצלמה של אדם בפומבי ולהופיע באחת הרשימות של חברות הנתונים.

כדאי להיזהר. גניבת מידע הפנים,צילום: Getty Images

בנוסף, אנו מתמודדים כעת גם עם תוכנות בינה מלאכותיות גנרטיביות, שלא רק אוספות את מידע הפנים אלא יכולות לשנות אותן.

הפנים שלנו הן חלק מהזהות הייחודית לנו, אבל כיום אין להם מעמד משפטי מיוחד או הגנה משפטית, וכך גם בישראל - אין שום חוק המונע מאנשים אחרים לאסוף או לשנות את תווי הפנים שלכם.

חקיקה – כמה שיותר מוקדם

על מנת שייעשה סדר, אנו זקוקים למגוון תקנות לגבי איסוף ושינוי של מידע תווי הפנים שלנו. למרבה המזל, ישנן כמה התפתחויות מבטיחות בתחום. מומחים מהאוניברסיטה לטכנולוגיה בסידני הציעו מסגרת משפטית מקיפה להסדרת השימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים, לפי החוק האוסטרלי.

ההצעה, מסדירה את השלב הראשון של איסוף מידע אישי ללא הסכמה, מה שעשוי לעזור בפיתוח חוקים חדשים. ככל שמידע הפנים מנוצל יותר, החקיקה בתחום יותר נדרשת. אנחנו מקווים שהחקיקה תגיע גם לישראל ובהקדם האפשרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר