האם AI ימצא את הפתרון לאלצהיימר וסרטן? הבשורה הישראלית לעולם הרפואה

סטארט-אפ חדש בתחום הביוטק נולד השבוע בישראל - חברת TenAcea, המפתחת פלטפורמת AI להאצת פיתוח של תרופות חדשניות למחלות חשוכות מרפא כמו אלצהיימר וטיפולים ממוקדים לסרטן.

מאחורי החברה עומדות לא פחות מארבע ענקיות פארמה עולמיות: אסטרזניקה, מרק, פייזר וטבע, שישקיעו בחברה, יתמכו בה ואף יספקו לה דאטה קליני לצורך פיתוח מודלים של בינה מלאכותית.

חברת TenAcea נולדה בצורה מעט שונה ממרבית חברות הסטארט-אפ. מי שעומדת מאחורי הקמת החברה היא מעבדת החדשנות AION Labs מרחובות. AION Labs פועלת בקונספט ייחודי של סטודיו להקמת חברות סטארט-אפ.

בשונה מחממות ואקסלרטורים, שמספקים תמיכה וליווי לחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן, AION Labs מקימה חברות מאפס במטרה לפתור בעיות שכבר ידועות מראש בעולם הפארמה.

מאחורי AION Labs קיימים שבעה שותפים: ארבע ענקיות הפארמה כאמור, אמזון (מספקת שירותי מחשוב בענן המשמשים תשתית לטכנולוגיות AI), ועוד שתי קרנות הון-סיכון, כאשר גם רשות החדשנות מספקת תמיכה לפרויקט.

בשיחה עם "ישראל היום" הסביר מנכ"ל AEON Labs מתי גיל, לשעבר מנהל בכיר ב"טבע" כי "אנחנו מתמקדים במקום שבו בינה מלאכותית ולמידת-מכונה יכולות לפתור בעיות מפתח בתחומי הביולוגיה והכימיה החישוביות".

טכנולוגיות שייתנו מענה לאתגרים האלו עשויות להיות בסיס לחברות ענק. חברות הפארמה מזהות את ייחודו של ההון האנושי בישראל, וזו דרכן לבסס בארץ פעילות מו"פ (מחקר ופיתוח)".

דבקים מולקולרים שנדבקים לחלבונים רעים

מאחורי TenAcea עומדים שלושה יזמים: ד"ר ארנאוט שפרס מהולנד, מנכ"ל החברה, ד"ר תומר סידי, שיוביל את תחום ה-AI וד"ר חן ליאור, שתוביל את תחום הביו-אינפורמטיקה. הפלטפורמה אותם הם מפתחים מיועדת להאיץ גישה חלוצית ומבטיחה בעולם גילוי התרופות הנקראת "פירוק חלבונים ממוקד".

בשיטה זו, רותמים את מנגנון "סילוק האשפה" הטבעי של התאים כדי לסלק מהגוף חלבונים, למשל כדי לנטרל חלבונים פגומיםכמו אלה המיוצרים בתהליכים סרטניים ובמחלות נוירולוגיות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון, כמו גם כדי לתקוף חלבונים של נגיפים.

בפיתוח תרופות המבססות על פירוק חלבונים ממוקד, מדענים מנסים כל העת לפתח דבקים מולקולריים שיאפשרו לאנזים המיועד להיצמד אל החלבון הבעייתי ולפרקו. כל סוג של מחלה מצריך פיתוח "דבק מולקולרי" ייעודי, שכן חלבונים הקשורים למחלות שונות, גם שונים בצורתם.

לעומת השיטה הישנה לגילוי אותם דבקים מולקולריים, המתבסס בעיקר על ניסוי וטעייה, הפלטפורמה של TenAcea רותמת אלגוריתמים של AI ולמידת-מכונהכדי לזהות אינטראקציות בין זוגות חלבונים, היכולות להוות בסיס לטיפולי דבק מולקולרי.

לדבריו של גיל, "מדובר בתחום מאוד חם כיום בעולם הפארמה, אך פיתוח הדבקים הללו כרוך בתהליכים יקרים וממושכים. יש צורך בחדשנות כדי להתגבר על חלק מהאתגרים, וניתן לעשות זאת באמצעות בינה מלאכותית."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו