"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי הבא בתור? תופעת התמונות הפרובוקטיביות שנוצרו בידי AI שוטפת את העולם
לדברי מומחים, ישנו סיכון אמיתי בכך שתוכנות בינה מלאכותית ייצרו תמונות וסרטוני עירום מזויפים שבהם יכולים "להופיע" כל אדם – כולל ילדים ותינוקות • ממש כמו סרטוני פורנו נקמה, תכנים כאלו עלולים לפגוע בעיקר באנשים ש"יככבו" בהם: "אין מספיק מחסומים שיגנו מתוכן כזה להגיע לציבור הרחב"
אישה בהלם מול מחשב (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

מי הבא בתור? תופעת התמונות הפרובוקטיביות שנוצרו בידי AI שוטפת את העולם

לדברי מומחים, ישנו סיכון אמיתי בכך שתוכנות בינה מלאכותית ייצרו תמונות וסרטוני עירום מזויפים שבהם יכולים "להופיע" כל אדם – כולל ילדים ותינוקות • ממש כמו סרטוני פורנו נקמה, תכנים כאלו עלולים לפגוע בעיקר באנשים ש"יככבו" בהם: "אין מספיק מחסומים שיגנו מתוכן כזה להגיע לציבור הרחב"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הפצת התמונות המזויפות של טיילור סוויפטשנוצרו בידי בינה מלאכותית ושבהן הסופרסטאר הוצגה בהקשרים פורנוגרפיים, העלתה שוב לתודעה את הסכנה ההולכת וגדלה של יצירת תמונות וסרטונים שלמים על ידי תוכנותבינה מלאכותיתמתקדמות.

אותן תוכנות יכולות לפתח תמונות וסרטונים שנראים מציאותיים בצורה מטרידה, שבהן יוצגו צעירים וצעירות (ואף ילדים) באופן פורנוגרפי בוטה – בנוסף על כך שהדבר יאפשר לאנשים לייצר סרטוני פורנו נקמה נגד בני זוגם לשעבר.

מי שמתריעה על המציאות הזו ועל הצורך הבין-לאומי בחקיקה כנגד יצירת כאלו היא דניאל סיטרון, פרופסור למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה שמתמחה בזכויות אדם ובזכות של כלל הציבור לפרטיות. "זו תופעה שפוגעת לא רק בסלבס, אלא גם באנשים רגילים לחלוטין – סטודנטים, מורים, עיתונאים, בעצם כולם", היא אמרה בראיון שקיימה עםרשת CNN. "ראינו כבר את השפעות התופעה על תלמידי תיכון ועל אנשי צבא. מדובר במשהו שפוגע בכולם".

האם זו באמת היא? טיילור סוויפט (ארכיון), צילום: איי.פי.


בן דקר, מנהל חברת החקירות והמודיעין הדיגיטלית Memetica, הסביר ל-CNN כי כיום אין תוכנות שיודעות לפקח כראוי על התוכן שמופץ ברשת. "רוב פלטפורמות המידע אוסרות לשתף חומר מניפולטיבי או כזה שהוצא מהקשרו ויכול להונות את המשתמשים, X (לשעבר טוויטר) למשל נשענת רק על דיווחי גולשים ומערכות אוטומטיות אחרות שלה. את רוב צוות ניהל התוכן שלה היא פיטרה", אמר. CNN פנתה ל-X בבקשה לתגובה, אך זו לא הגיבה לפנייה.

החוקר הבכיר ציין כי לא מדובר רק ב-X, שכן רשתות חברתיות רבות צמצמו את צוותי התוכן האנושיים שלהן שהתמודדו עם דיסאינפורמציה וקמפיינים שונים. "מה שקרה עם טיילור סוויפט זו דוגמה מצוינת לדרך שבהבינה מלאכותיתמייצרת מסיבות מרושעות תוכן שמשתחרר לרשתות החברתיות, כשבמקביל אין מספיק מחסומים שיגנו וימנעו ממנו להגיע אל הציבור הרחב", אמר.

כולם עלולים להיפגש מהתופעה (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

מצב מדאיג

מעבר לפגיעה באנשים פרטיים, יכולות הבינה המלאכותית מאיימות, לדברי המומחים, בצורה ישירה על הדמוקרטיה העולמית. המומחים האלו העלו בפני CNN חששות אמיתיים בנוגע למערכות הבחירות השונות שינוהלו ברחבי העולם ב-2024, כולל זו שתתקיים בארצות הברית בחודש נובמבר.

אזהרות מסוג זה אמנם כבר התפרסמו, אך באזהרה הנוכחית צוין שיש בטכנולוגיות החדשות יכולת אמיתית לדרדר בצורה קיצונית את מערכות הבחירות בעולם עד כדי פגיעה מהותית בהן. דוברת הבית הלבן קארין ז'אן-פייר התייחסה למגמה המטרידה, ביום שישי האחרון באומרה כי "מדובר במצב מדאיג. אנו נבהלים מהדיווחים על הפצתן של תמונות מזויפות כמו אלו שפורסמו (של טיילור סוויפט, א"ג), מדובר בתופעה מדאיגה".

היבט מטריד מאוד אחר שעולה מעל פני השטח, אם כי לא מספיק, הוא הפגיעה האגרסיבית שיכולה להיגרם לנשים שפניהן ייגנבו ללא הסכמתן ושינוצלו לייצור סרטונים פורנוגרפיים מפורשים. מדובר בפרקטיקה המזכירה את סרטוני פורנו הנקמה של פעם, שלמעשה היו הדלפות מכוונות של סרטונים אינטימיים אמיתיים, אלא שכיום הבינה המלאכותית מאפשרת לייצר מערך שלם של נקמות כאלו כשלא יהיה ניתן לקבוע בכלל אם מדובר בתוכן אמיתי או ככזה שבושל על ידי הטכנולוגיה.

בינה מלאכותית (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

מי שהחלה לפעול בנושא היא פרנצ'סקה מאני, תלמידת תיכון בניו ג'רזי, שתמונות פורנוגרפיות מזויפות שלה ושל 30 תלמידות נוספות שותפו על ידי תלמידים בבית ספרה. לאחר המקרה, מאני השיקה קמפיין ציבורי שלם שמטרתו לשכנע את הממשל האמריקני לחוקק חוק מיוחד כנגד הפעילות המזיקה הזו.

ד"ר ריימונד גונזלס, מנהל בית הספר ווסטפילד שבו לומדת מאני, הביע תמיכה בקריאה של תלמידתו: "בתי הספר בכל המחוזות כאן מתמודדים עם השפעה כזו או אחרת של הבינה המלאכותית על התלמידים".

פרופ' סיטרון עצמה סבורה כי לא ניתן להרשיע יוצרים וצופים בסרטים כאלו תחת חוקי הפורנוגרפיה הקיימים, בעיקר החוקים נגד צפייה בפורנוגרפיית ילדים. "לא מתרחשת כאן כלל התעללות בילדים או פגיעה בהם, אבל תחושת ההשפלה וההרגשה הקשה על כך שמישהו נהפך לאובייקט מיני היא משהו שמפריע קשות להערכה החברתית שלו, ויש לפעול כנגד כך", סיכמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...