"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ללא אישור: ארה"ב רוכשת נתוני גלישה על אזרחיה

במכתב שראש הסוכנות לביטחון לאומי העביר לסנאטור מאורגון, הוא כתב כי סוכנותו רוכשת את הנתונים באופן מסחרי – למרות שהנושא טרם נבחן משפטית בארה"ב • הנתונים עלולים לכלול פרטים אישיים של הגולשים, כגון ביקורים במקורות הקשורים לבריאות הנפש או לתקיפות מיניות, ועוד

,עודכן
0השמעה
גלישה באינטרנט (אילוסטרציה). צילום: עמי שומן

הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית רוכשת כמויות גדולות של נתוני גלישה באינטרנטשל אמריקנים, כך לדברי ראש הסוכנות פול נקאסוני.

במכתב שנקאסוני שלח לסנאטור רון ויידן ממדינת אורגון, החבר גם בוועדת המודיעין של הסנאט האמריקני, שפורסם ביום חמישי האחרון, הוא כתב כי הסוכנות רוכשת "סוגים שונים" של מידע מסוחרי מידע "עבור סוכנויות זרות, אבטחת מידע סייבר ולמטרות מבצעיות מאושרות", וגם כי חלק מאותו מידע "מבוצע מחוץ לארצות הברית ואף בתוכה. ה-NSA אכן רוכשת ומשתמשת במידע הזמין באופן מסחרי הקשור לתקשורת אינטרנטית שאחד הצדדים באותה תקשורת מגיעה מארה"ב והשנייה ממוקמת מחוצה לה". הסוכנות לא מאילו ספקי אינטרנט היא רכשה את הנתונים.

במכתב שוויידן עצמו שלח למשרד ראש המודיעין הלאומי של ארה"ב, הוא כתב כי מדובר במידע שעשוי להיות רגיש באותה מידה של מיקומי מידע שנמכרים בידי סוחרי מידע, שיכולים לזהות את פעילויות הגלישה של אמריקנים. "הנתונים האלו יכולים לחשוף נתונים אישיים על הגולשים, למשל ביקורים במקורות הקשורים לבריאות הנפש, מקורות של שורדי תקיפות מיניות או של מקרי אלימות בתוך המשפחה, ועוד", מסר.

הוא כתב גם כי הוא למד לראשונה על ה"אוסף" של ה-NSA במרץ 2021, אך לא היה יכול לשתף אותו בפומבי עד שהצנזורה אישרה זו, זאת כחלק מחברותו בוועדת המודיעין.

ראש הסוכנות, נקאסוני (ארכיון),צילום: Getty Images


בדרך כלל, סוכנויות ממשלתיות שונות בארה"ב צריכות להשיג מראש צו משפטי לפני שהן רוכשות מידע פרטי על אמריקנים מחברות טכנולוגיה או טלפון, אך הן טוענות שאין להן צורך בצו שכזה אם המידע הזה זמין למכירה לכל המעוניין בכך – אם כי הנושא טרם נבחן על ידי המערכת המשפטית במדינה.

בפנייה שבוצעה על ידיאתר TechCrunchלדובר ה-NSA אדי בנט, הוא אישר כי הסוכנות אכן רוכשת נותנים כאלו, אך סירב להגיב או להבהיר את הערותיו השונות של נקאסוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר