על מנת להיאבק בתאונות הדרכים ובפקקים, משרד התחבורה רותם לשורותיו את הבינה המלאכותית בכך שישתמש בה בשני פרויקטים חדשניים שנועדו לשפר את שני הנושאים הללו.
המשרד יפתח כלי AI האוסף מידע מכל המקורות האפשריים בנושא תאונות דרכים וסיכונים בטיחותיים בכביש, לדוגמת נתונים שאינם מדווחים כמו תאונות קלות ללא נפגעים ואירועי "כמעט תאונה" כגון בלימות חירום, הנרשמות במערכות הרכב ובמצלמות תנועה.
זירת תאונת דרכים, בשנה שעברה // צילום: TPS, תיעוד מבצעי מד"א
למערכת יוזנו נתונים סטטיסטיים מהמשטרה, מחברות הביטוח, מבתי החולים, ממצלמות תנועה ועוד, כשלצד אלה יירשמו נתוני מזג אוויר, עומסי תנועה, תנאי הדרך, מצב הכביש והתחזוקה, שיפורים בטיחותיים שבוצעו בעבר ומידת השפעתם על רמת הבטיחות, וכל נתון רלוונטי אחר. במקביל לכך, המערכת תבחן אמצעים לשיפור הבטיחות, למשל שיפורים פיזיים בתשתית, אכיפה, רמזורים, שילוטי אזהרה ועוד, כשבסופו של דבר העלות של כל פתרון תיבדק ביחס לתועלת הצפויה ממנה.
על סמך כל אלה, המערכת תאתר את המקומות שבהם נדרשים צעדים נקודתיים לשיפור הבטיחות ולמניעת תאונות, ותגדיר את סוג הפעולה הנדרשת ואת עלותה. במשרד התחבורה מעריכים כי המערכת תדייק ותייעל את תהליכי קבלת ההחלטות, וגם את הקצאת התקציבים ותעדוף פרויקטים בתחום הבטיחות בדרכים.
כבישי ישראל יחולקו
הפרויקט הנוסף של המשרד יעשה שימוש במתודולוגיה דומה לאיתור נקודות תורפה שבהן נוצרים עומסי תנועה, לניתוח הגורמים לכך ולהצעת פתרונות אפשריים. גם בפרויקט זה ייעשה שימוש באינספור נתונים שייאספו מכל המערכות הקיימות, ובהן מערכות ניהול תנועה וניטור עומסים של חברות התשתית, אפליקציות ייעודיות, דיווחי תנועה במדיה, צילומי לוויין ועוד. במקביל, ייבדקו תנאי מזג האוויר, תנאי הדרך ומצב הכבישים.
המערכת תחלק את כל כבישי ישראל למקטעים קצרים, כשבכל אחד מהם תיבדק כמות כלי הרכב ומהירות הנסיעה הממוצעת בכל כיוון, בכל שעה ביממה ובכל יום בשבוע. לכל מקטע ייערך חישוב של "זמן אבוד" בהשוואה לשעות שבהן התנועה זורמת ללא הפרעה (לצורך הבדיקה, נקבעה השעה 03:00), ובהתאם לכך תיבנה טבלה של המקטעים שבהם נרשם איבוד זמן מרבי.
להבטחת מציאת פתרונות מיטביים לכל בעיה, המערכת תבחן מקטעי כביש שבהם בוצעו שינויים שונים לצורך שיפור זרימת התנועה, תשווה את נתוני העומס לפני ואחרי ביצוע השיפור, תשקלל את ההשקעה שנדרשה במונחי זמן וכסף, ובהתאם לכך תדרג את יעילותם. כל הצעה לשיפור תיבחן על פי עלות מול תועלת, כאשר בתהליכי קבלת ההחלטות יעורבו מנהלי פרויקטים ואנשי מקצוע.
משימת קידום הפרויקטים הוטלה על חטיבת כלכלה ואסטרטגיה במשרד התחבורה, ועל הפיתוח הופקדה חטיבת החדשנות בחברת נתיבי ישראל. לשלב הראשון של הפיתוח הוקצו כ-10 מיליון שקלים.
שרת התחבורה מירי רגב אמרה: "הקמה ושדרוג של תשתיות תחבורה הן פרויקטים הדורשים השקעה של משאבים רבים אשר לוקחים זמן רב, שבמהלכו נגרמות הפרעות לתנועה. לכן, חשוב כל כך לתעדף פרויקטים שיניבו את מרב התועלת ביחס להשקעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו